תורת נתנאל/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:37, 10 בנובמבר 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מתוך ספריא + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תורת נתנאל TriangleArrow-Left.png יג

אם יש קפידא במשודכת שמתו שני חתניה

שאלה.

בתולת ישראל שעשה אביה שידוכין עמה ומתו לה ב' חתנים אם יש קפידא שאסורה לשלישי.

תשובה.

נראה בעיני דלית ביה חששא וקפידא כלל, דגרסינן ביבמות דף ס"ד (ע"ב) נישאת לראשון ומת, לשני ומת, לשלישי לא תנשא דברי רבי, ופסק שם דבנישואין הלכה כרבי דבתרי זימנא הוי חזקה, וקאמר בנישואין מאי טעמא, רב הונא אמר מעין גורם, ורב אשי אמר מזל גורם, מאי בינייהו איכא בינייהו דאירסה ומת, אי נמי דנפל מדיקולא ומת.

ופסקו הפוסקים כרב אשי דמזל גורם אפילו אירסה ומת, ופי' הרא"ש בשו"ת כלל נ"ג (סי' ח') פי' מזל גורם, נ"ל דהאשה מזלה רע גורם שאנשיה מתים, ודבר זה תלוי במזל כי חיי האדם ופרנסתן תלוי במזל, אם נולד בשעה שיש לו להיות עשיר או עני, והאשה כלואה בבית ואינה יכולה להתפרנס ע"י עצמה אם לא שהבעל מפרנסה ונגזר על אשה זו שימותו בעליה כדי שתחיה כל ימיה בעוני ואין מי שיפרנסה. אבל אין לפרש שנולדה באותו מזל שימותו בעליה, דלא מצינו בתלמוד שיהיה תלוי במזל אלא או עשיר או עני או אורך ימים וכיוצא בזה, אבל דברים אחרים אינו תלוי במזל, ע"כ. ולפי טעם זה, בקישור תנאים בעלמא דלא שייך טעם זה, אין בו חששא כלל לשום מאן דאמר.

אמנם ראיתי בשו"ת חוות יאיר סי' קצ"ז שכתב על הרא"ש, וז"ל, אבל אין זה מספיק דא"כ ארוסה דידהו בימי חכמי הש"ס דקי"ל ג"כ שאין לה מזונות מן הארוס נמי לא ניחוש, והרי לא קיי"ל הכי, רק גם בארוסה יש לה דין קטלנית כמ"ש באבן העזר סימן ט', ע"כ. ותמהני עליו, וכי מה ענין חיתון לאירוסין, דהא בארוסה קיי"ל ריש כתובות ובש"ע סימן נ"ו (סעיף ג') הגיע זמן ולא נישאו אוכלות משלו ואוכלת בתרומה, וא"כ בארוסה וודאי שייך נמי טעמי' דהרא"ש, משא"כ בקישור תנאים בעלמא שאין ב"ד שפוסקים לה מזונות מהחתן אפילו כשהגיע זמן ולא נישאו, ועיין בבית שמואל שם ס"ק ד'.

גם מה שכתב בשו"ת טעם בהזוהר זהו לדעת רב הונא שאמר מעין גורם, אבל לא לרב אשי דקיי"ל כוותיה דסבר מזל גורם.

והרמב"ם כתב בפרק כ"א מהלכות איסורי ביאה (הלכה ל"א) שאם נשאת לא תצא ואפילו נתקדשה יכנוס, וכתב הרב המגיד שטעמו לפי שאין להוסיף על גזרות של דבריהם, ומשמע לא תנשא לכתחילה אבל דיעבד לא, וסובר שהקידושין ככניסה. נמצא לפי זה אין לנו להוסיף על גזירות של דבריהם ודי לנו מה שאמרו חז"ל בנשואין כרבי, וכולל ארוסה דהיא ככנוסה ולא יותר. גם בשו"ת הנזכר כתב אילו אירע הדבר בבני שנדבר לו שידוך כזה לא נמנעתי, ודו"ק.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.