בבלי/מנחות/נו/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > תלמוד בבלי
מפרשי הדף רש"י תוספות קרן אורה רש"ש | |||
מעבר לעמוד אחר במסכת זו |
---|
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. |
אף נשחט על אותו מום רבי יהודה אומר
אפילו מת אין מקיזין לו את הדם א"ר
חייא בר אבא אמר רבי יוחנן הכל מודים
במחמץ אחר מחמץ שהוא חייב דכתיב לא
תעשה חמץ ולא תאפה חמץ במסרס אחר
מסרס שהוא חייב דכתיב ומעוך וכתות
ונתוק וכרות אם על כורת הוא חייב על נותק
לא כל שכן אלא להביא נותק אחר כורת
שהוא חייב לא נחלקו אלא במטיל מום
בבעל מום ר' מאיר סבר כל מום לא יהיה בו
ורבנן סברי תמים יהיה לרצון ור' מאיר נמי
הכתיב תמים יהיה לרצון ההוא למעוטי בעל
מום מעיקרא בעל מום מעיקרא דיקלא
בעלמא הוא אלא למעוטי פסולי המוקדשים
לאחר פדיונם סלקא דעתך אמינא הואיל
ואסירי בגיזה ועבודה במומם נמי ליתסרי
קמ"ל ורבנן נמי הכתיב כל מום לא יהיה בו
ההוא מיבעי ליה לכדתניא וכל מום לא יהיה
בו אין לי אלא שלא יהא בו מום מנין שלא
יגרום לו ע"י אחרים שלא יניח בצק או דבילה
על גבי האוזן כדי שיבא הכלב ויטלנו ת"ל כל
מום אמר מום ואמר כל מום אמר ר' אמי
הניח שאור ע"ג עיסה והלך וישב לו ונתחמצה
מאליה חייב עליה כמעשה שבת ומעשה שבת
כי האי גוונא מי מיחייב והאמר רבה בר בר חנה