תועפות ראם/רלד

(א) בית מ"מ עיין סוטה מ"ג א' ת"ר אשר בנה כו' לקח כו' ת"ל מי האיש אשר בנה בית כו' וכ"ה בספרי דברים פ' קצ"ד ולא אמרו שם בית מ"מ כהכא והגרש"ש בסוטה שם הקשה כן ועוד הקשה שם דבסוטה שם דריש בית התבן כו' מן אשר בנה ואילו לענין מעקה דריש מן לא תשים דמים בביתך כו' עיי"ש ובאמת מה"ט הגיה הגר"א בספרי כאן ת"ל לא תשים דמים בביתך ולענין הבונה בית התבן כו' הגיה הגר"א ת"ל כי תבנה וא"ש וע"ד מה שפי' רש"י סוטה שם ד"ה מי האיש רבויא הוא כו' וכ' עליו הגרש"ש שם ולענ"ד מאשר דריש עכ"ל. ובאמת רש"י פי' ע"פ הירושלמי פ"ח דסוטה ה"ד שאמרו שם לקח כו' ת"ל האיש [דכתיב] מי האיש ע"כ ולכן הגיה הגר"א גם בספרי למחוק תיבות אשר בנה והיינו כפירש"י דאילו להגרש"ש א"ש דברי הספרי ת"ל מי האיש אשר בנה ור"ל דאשר רבויא הוא ולפי הגהת הגר"א דמרבינן כאן לענין מעקה הבונה בית תבן בית הקש ובית העצים ובית האוצרות מדכתיב כי תבנה א"כ לראב"י דאמר בסוטה שם בית כמשמעו פי' בית דירה דוקא ולא בית התבן כו' ה"ה נמי דפליג לענין מעקה וס"ל דבית דוקא וצ"ע בזה.

(ב) צ"ל בית הבקר וכבכ"מ ל' חז"ל כן וכ"כ רבינו בסמוך.

(ג) לדירה אף כל מיוחד לדירה יצאו כו' כצ"ל.

(ד) לרבות בורות שיחין כו' כצ"ל וכן נראה מדברי רבינו בסמוך שזכר בורות שיחין כו' והנה כבר כ' בס' פאת השולחן (סי' ג') לברך על עשיית מעקה ועיין בס' שדי חמד (אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א' אות ט"ז) שכל הראשונים והאחרונים דעתם לברך על מצות מעקה דלא כהרוקח (סי' שס"ו) דהוא יחיד ממש עיי"ש וא"כ אכל הני דמרבינן הכא והוא בורות שיחין ומערות שחייבים במעקה צריך לברך וכ"כ בס' מעשה רב מנהגי הגר"א סי' ק' באר צריך להגביה המחיצה י"ט היינו אמה וב' שליש אמה ולברך ברכת מעקה עכ"ל וכ"כ במנחת חינוך (מ' תקמ"ז) לברך על באר ובור. אבל החיי אדם (כלל ט"ו סי' כ"ד) כ' אע"ג דהעושה מעקה מברך התם בהדיא כתיב ועשית מעקה אבל להסיר המכשולות העיקר הוא שעובר בל"ת דאיתא בספרי אין לי אלא גג מנין לרבות בורות ת"ל לא תשים עכ"ל ונראה שכן הוא דעת ההעמק שאלה (שאילתא קמ"ה אות י"ז) לדעת הרמב"ם (פי"א מהל' ברכות הי"ב) ואין דבריו מוכרחין שם וכן נראה מדברי רבינו דבורות שיחין כו' מצות מעקה שלהן מ"ע כמו בית ומש"ה כתבן כאן דאילו להסיר המכשולות מקומן לעיל סי' ר"י והפ"ת לחו"מ סי' תכ"ז סק"א הביא דברי הח"א עיי"ש.

(ה) לכבש נ"ל דר"ל המקום שעולין ויורדין בו אבל שאר הצדדין חייב דלא גרע מבור [חיי אדם שם] אבל ר"ה פי' פרט לכבש לכבש המזבח שאין חייבין לעשות לו מעקה מכאן ומכאן.

(ו) חדש משעת חדושו כו' כן הגיה הגרא"ד שליט"א וז"ל הספרי חדש רבי אומר משעת כו' ובנדפס ליתא רבי אומר והנה רבינו הביא לשון הספרי כמה הוא מקום מעגלו פי' גובהו ג"ט ובית גובהו י"ט ונראה דלרבינו ה"פ גובה המעקה צ"ל ג' טפחים ובית גובהו עשרה טפחים ואז היא חייבת במעקה כדאיתא בב"ק נ"א א' דכל פחות מי"ט לאו בית הוא ופטורה מן המעקה ונמצא לפ"ד רבינו מעקה שיעור גובהה ג"ט ומיהו בגמרא רפ"ד דב"ב מבואר במשנה שם דגובה המעקה הוא י' טפחים וצ"ל כמש"כ המגדל עוז להרמב"ם פי"א מהל' רוצח ה"ד וז"ל עוד ראיתי שאותן הדברים שבספרי הם דברי יחיד והכי איתא התם רבי אומר משעת חידושו עשה לו מעקה וכמה הוא מעקה כו' אבל לאח"כ סתמא הברייתא כי יפול הנופל כו' עכ"ל וא"כ יש להגיה בדברי היראים כלשון הספרי חדש ר' אומר משעת כו' ועיין ביאור הגר"א לחו"מ סי' תכ"ז סק"ג שיטת הראשונים בפי' הספרי ובאמת דברי המ"ע לא נהירא דכמה הוא כו' סתמא דספרי.

(ז) דירה ובשניהם יש דמים כ"ה בנדפס ומש"כ כאן וגם בית היכל כו' עד ותניא בית שא"ב כו' חסר בנדפס ובס' אהלי יהודה לספרי תצא שם כ' לתרץ שאלת היראים ושמא דבורות שיחין שכיח הזקייהו טפי מהנך עכ"ל ובאמת רבינו כאן מתרץ בעצמו שאלתו בטו"ט, ומדברי רבינו כאן בכת"י מבואר כמש"כ הכ"מ ברפי"א מהל' רוצח לדעת הרמב"ם שכ' אבל בית האוצרות ובית הבקר וכי"ב אינו זקוק לו שהוא דלא כהספרי שהביא רבינו וז"ל ואפשר שטעמו משום דבפ"ק דיומא לענין מזוזה אמרינן דתנאי היא ותנא דספרי סבר כמאן דמחייב ורבינו בהל' מזוזה פוסק כמאן דפטר עכ"ל וגם רבינו כאן מדמי דין מעקה למזוזה שכ' ויש לומר מבית היכל תנאי נינהו דהא בית תבן כו'.

(ח) ט"ס וצ"ל ויש לומר.

(ט) והא דתניא כו' עד ונראה לומר דבית השותפין חסר בנדפס וז"ל הנדפס אלמא מעקה לאו חובת הדר הוא וכן בבית השותפין דאמרינן בפ' ראשית הגז כו' עכ"ל וכן בסוף הסימן כתוב בנדפס דרשתי גם אני ותליתי טעמי בדבר ע"כ ובאמת כאן בהכת"י איתא דרשתי גם אני להקל על השותפות ותליתי כו' ואתה קורא יקר עמוד והתבונן מה עשה לנו המעתיק הראשון הר"ר בנימין בקיצירו, בס' פאת השלחן סי' ב' ס"ק כ"ז כ' שם לפי דעת היראים משמע שהעומד בבית אחרים פטור העומד מן המעקה גם מדרבנן דאל"כ במה תירץ להני דלא עבדי מעקה דהא עברי עכ"פ מדרבנן ודומיא דפטור שותפין דלגמרי פטרו ר' אלעאי ולא זכר לסוגיא דב"מ ק"א ב' ולא חיובא דרבנן כמש"כ הסמ"ג והוא תמוה דהא סוגיא דב"מ ק"א ב' דממנה למדו הרמב"ם וסמ"ג וסמ"ק דשוכר חייב מדרבנן איך יפרש עיי"ש במש"כ לתרץ דברי היראים והביא שם שגם הרב בעל חקרי לב בת"ב הל' מזוזה עמד על הא דספר יראים ותירץ עיי"ש ובאמת לפי המבואר בספר יראים כת"י שלפנינו הביא הך דב"מ וכתב ג"כ מדרבנן הוא כו' והסמ"ג לפי הנראה לקח דבריו מהספר יראים ובאמת בזה לא למד רבינו זכות להני דלא עבדי מעקה דהא עברי עכ"פ מדרבנן אלא שאח"כ כתב רבינו ונראה לומר דבית השותפין פטור כו' ופי' פטור לגמרי דלא מצינו בזה לרבנן שיחייבום וע"ז כ' רבינו ולפי שראיתי כו' דרשתי גם אני להקל על השותפות כו' והרר"ב קיצר דברי היראים ואחר הדין שהעומד בבית אחרים פטור כ' בלשונו וכן בבית השותפין כו' כאילו שניהם שווין דפטורין וחיסר הך דב"מ וחיסר בסוף תיבות "להקל על השותפות" ונתן מכשול לגדולי ישראל. והנה רבינו כ' אהך דב"מ מדרבנן הוא דעקרוה רבנן ממשכיר ואוקמוה אשוכר משום כו' אבל הסמ"ג עשין ע"ט כ' בזה"ל מדרבנן הוא מפני שהוא דר בבית פן יבוא להתרשל בדבר ותל"מ ונ"מ רבתא בין לשון הסמ"ג ללשון היראים דלפמש"כ היראים חז"ל שחייבו השוכר הפקיעו המצוה בשוא"ת ואין המצוה על המשכיר כלל וכששניהם לפנינו המשכיר והשוכר וכ"א רוצה לעשות כדי לקיים המצוה הדין עם השוכר לקיים מצוה דרבנן ומצוה דידי' הוא וזש"ר דעקרוה רבנן ממשכיר ואוקמוה אשוכר כו' משא"כ להסמ"ג שלא כ' כדברי רבינו נראה דרבנן לא חייבו להשוכר רק באם אינו רוצה המשכיר לעשות ולא שחז"ל הפקיעו המצוה מהחייב בה וז"ש הסמ"ג פן יבוא להתרשל בדבר ור"ל דמש"ה הטילו חכמים חובה על השוכר פן יבוא המשכיר להתרשל במצות מעקה ובין כך וכך יפול הנופל ממנו אבל אם שניהם לפנינו וכ"א רוצה לעשות כדי לקיים המצוה הדין עם המשכיר כיון דהוא חייב מה"ת א"כ מצוה דידי' הוא ועיין בס' מנחת חינוך מ' תקמ"ו שנסתפק בזה ואני אומר דמחלוקת הרא"ם והסמ"ג הוא דוק בדבר ותמצא, ובתשובת המבי"ט ח"ב סי' ק"י ששאל להב"י מי שי"ל חזקת שימוש שטיחת בגדים וכיבוס וטיול על גג חבירו אם חייב במעקה ומי חייב במעקה והשיב לו הב"י כי באמת אין בזה דין מעקה כו' כיון שאין לו תשמיש בית דירה אינו חייב במעקה ואפי' את"ל דכיון שי"ל בית דירה למטה בביתו הגג חייב במעקה המשתמש על הגג צריך לעשותו ולא בעה"ב כדתניא בפ' השואל כו' והחת"ס חיו"ד סי' ר"פ ביאר תשובת הב"י דבכה"ג שניהם פטורין המשכיר מפני שחכמים הפקיעו ממנו המצוה והשוכר משום שלא שכר כ"א הגג בלבד עיי"ש ולפי הנ"ל אין לקיים דברי הח"ס אלא לפי מה שכ' היראים בכת"י לפנינו דעקרוה רבנן ממשכיר כו' משא"כ לפי מש"כ לדעת הסמ"ג החיוב על המשכיר בכה"ג דתשובת המבי"ט וז"ש הגאון בס' מעין החכמה במצות מעקה ע"ד התשו' מבי"ט הנ"ל וז"ל אכן מש"ש ראי' משוכר שחייב במעקה עיין בסמ"ג שכתב שאינו חייב אלא מדרבנן עכ"ל וכוונתו דלפמש"כ הסמ"ג דחיוב השוכר מדרבנן מסתבר דחז"ל לא הפקיעו המצוה מהמשכיר וכנ"ל וא"כ כשהשוכר לא שכר כ"א הגג בלבד צ"ל החיוב על המשכיר ולחנם כ' החת"ס שם על המעין החכמה שלא עמד על דבריהם. וכ' השם חדש עמשכ"ר פטור העומד מן המעקה דתיבת העומד מיותר אלא דמשמע אותו העומד דוקא פטור אבל הבעה"ב חייב ואי מיירי בשוכר אמאי חייב המשכיר ופטור השוכר הא תניא בב"מ ק"א ב' דהמשכיר פטור והשוכר חייב אלא וודאי דלא פטר רבינו אלא דוקא בדר בחצר חבירו חנם עיי"ש באורך ובאמת רבינו דין דאורייתא קאמר ומה"ת פטור השוכר וחייב המשכיר אלא דרבנן עקרוה ממשכיר ואוקמוה אשוכר כמבואר כאן בדברי היראים כת"י. ודע דבעיטור חלק ראשון אות שי"ן שכירות העתיק לשון הגמרא דב"מ ק"א ב' וכ' שם וז"ל שוכר חייב בסולם ובמרזב ולהטיח גגו על השוכר לעשות לו מזוזה כו' ודלג מה שאמרו בגמרא שוכר חייב לעשות לו מעקה ואולי לא הי' כן בגירסת הראשונים וראה זה חדש הוא ועיין בספר נר למאור ס"ס יוד מש"ש ע"ד הח"ס הנ"ל ועיין בסמוך אות י'.

(י) דין כמו זה ובסמ"ג עשין ע"ט ליתא תיבת דין ונכון ועיי"ש בסמ"ג שכ' דיכול להיות שאין הלכה כר' אלעאי בזה אע"פ שהלכה כמותו בראשית הגז לענין פטור חו"ל וכ"פ הרמב"ם בפי"א מהל' רוצח ה"ב דבית של שותפין חייב במעקה עכ"ל והכ"מ כ' שם עוד בדעת הרמב"ם שאפשר דמפרש דלא קאי ליתנייהו להני כללי אלא לקצת דברים שאמר רבא ואין מעקה מכללן אלא אף ר' אלעאי מודה בו כדאמר רבא ע"כ. וכן בס' תורת חיים שם כ' אהא דאמרו בקרכם וצאנכם דלפי"ז בכולהו נמי ל"ר דנקט משום כל ישראל הוא לכך קאמר דליתנייהו לכולהו כללי מיהו כללא דמעקה דדייק לה מדכתיב וכי יפול הנופל ממנו כל שראוי ליפול הימנו אפי' דשותפות איכא למימר דכללא הוא עכ"ד וזהו שאמר רבינו ומה שדקדקתי ספק בידי "שיש להשיב" כיון לכל הנ"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.