תוספות רי"ד/נדרים/מז/א
תוספות רי"ד 
נדרים מז א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
פיסקא האומר לחברו קונם לביתך שאני נכנס כו' בעי אבימי קונם לבית זה שאתה נכנס ומת כו' פי' היא היא מאי דאמרן בפירקין דלעיל דר' יוחנן ורש לקיש לא פליגי עם רב ושמואל דכולהו סברי אדם אוסר דבר שברשותו לכשיצא מרשותו ומהא מתני' דפשטי' הכא פשיטנא התם:
תנן התם קונם פירות האלו עלי ונם הן לפי קונם הן על פי אסור בחילופיהן ובגדוליהן פי' אע"פ שכל איסורי הנאה גון ערלה וכלאי הכרם חילופיהן מותרין וגם גידוליהן בדבר שזרעו כלה הן מותרין הני אסורין דודאי איסור הבא מאליו שרי חליפיו וגידוליו אבל הקונמות שהוא אסרן על עצמן דעתו הי' גם על חילופיהן וגידוליהן:
בעי רמב"ח קונם פירות האלו על פלוני מהו בחילופיהן כו' פי' בגידוליהן פשיטא לן דאסור כיון דמכחן קאתי לא הוי דבר שאל בא לעולם אבל חילופיהן הן דבר שלא בא לעולם ומש"ה בעי עלייהו ואלה נמי הן חמורין מאסור הבא מאליו שגידוליו מותרין ואלה גידוליהן אסורין ובחליפין קמבעי' לי' אם הן חמורין גם בזה מאיסור הבא מאליו ואסורין או אםהן שוין והן מותרין ופשט לי' ממאי דתנן בעלי חוב באין ונפרעין מן הבעל ונמצא שמון בעל חוב הן חלופי נכסי הבעל שהאשה נהנית מןה אלמא הן מותרין וכך הם דומה אל ההקונמות שאסר חבירו עליו גבי חלופין כמו איסור הבא מאליו ואהדר לי' רבא ודלמה לכתחלה לא ואי עבד עבד פי' אע"ג דפשטת ל'י מהכא דחליפין מותרין איכא למימר הנ"מ אם עבר והחליף אבל לכתחלה אסור החליף ולא תיתני לווה אלא לותה ופשט לי' מערלה וכלאי הכרם שכיון שחליופיהן מותרין מותר להחליפן ולמוכרן לכתחלה שאיזה הנאה אסרה תורה כגון שנהנה מגופון להסיקן תחת תבשילו או לסוף בשמן זיתי ערלה אבל למוכרן ולקבל דמיהן מותר והכי נמי בקונמות שאסר חבירו עליו כיון שחלופיהן מותרין גם להחליפן לכתחלה מותר הוא ומתחלה לא הי' יכול לפשוט לו מיכן מפני שזה הוא איסור הבא מאליו ואלה הן קונמות אבל אחר שפשט לו תחלה שחילופיהן מותרין כמו איסור הבא מאליו ושוין הן בדבר זה וחוזר ופושט ממנו שמותר להחליפן לכתחלה ואי קשיא היכי תיסק אדעתין למימר דלכתחלה יכול להחליפן אם כן המקדש בערלה ובכלאי הכרם אינה מקודשת והרי יכולה להאשה למכרן וליהנות מהן א"ו אסור לכתחלה מדאורייתא שבעת שמוכרן ומקבל דמיהן היא הנאתן יש לומר אע"פ שמותר למוכרן אפ"ה כיון דאינה יכולה ליהנות מגופן אינה מקודשת דומיא דפטר חמור הקדש שיכולה האשה לפדותו בשה וליהנות בו וגם ההקדש יכולה לחללו בש"פ ולהנות בו ואפ"ה אינה מוקדשת כדפרישית התם והם ה"נ הכא ולא6 היא דפרקא קאמ דבכורות בה' חמורו של ביכרה מקשי מתנ'י מני אי ר"ש היקדש בכולי' אי ר"י היקדש בהך דביני בינ י ומהדר אמר רב נחמן אר רבא בר אבוה לעולם ר' יוהדה היא דאמר אין פדייו פחות משקל והקדש נמי אע"ג דאמרי' אם חללו בש"פ מחולל דוקא דיעבד אבל לכתחלה אסור לחללו בפחות משוייו ובתרומה נמי אע"פ שהיא אסורה לזרים מקדשין בה אפי' ישראל מפני שהיא יכולה למוכרה לכהנים וליקח דמי' והם ה"נ באיסורי הנאה אם האי יכוהל למוכרם תתקדש בהם ויש להשיב וכי זקוקים אנו להעמיד ממש מה שעלה בלב המקשה המקשה סבר אע"פ שהיא יכוהל למוכרן אינה מתקדשת בהן כיון שגופן אסור בהנאה ורבא תירץ לו דהכא נ מי דיעבד קתני מכרן ויקידש בדמיהן אבל למוכרן לכתחלה אסור מן התורה ומש"ה אינה מקודשת שאינה רשאית למוכרן וליהנות מדמיהן שעוברת על לאו דלא יהנה כשמוכרתן ודחה אותו ה"נ לכתחלה לא ואי עבד עבד פי' אין התנא מתיר לו למכור איסורי הנאה אלא אם עבר ומכרם וקידש בדמיהן מקודשת אבל לכתחלה אסור למוכרם ולקבל דמיהן או מדרבנן או יש לומר אפי' מדאוריית' אסור למוכרם שבעת שמוכרן ומקבל מעות נמצא שהוא נהנה שהרי הוא מותר בדמיהן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |