תוספות הרא"ש/קידושין/י/ב

תוספות הרא"ש קידושין י ב

נשאת לכהן אוכלת בתרומה אבל פחות מג' אעפ"י דנשאת לא אכלה דאיכא למיחש לסמפון דכיון דלאו בת ביאה היא אע"ג דנשאת לא בדיק לה וגם חוזר ומשלחה לבית:

ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה תי' דהכא דריש מק"ו דארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה ונשואה דרשינן בספרי מכל טהור בביתך יאכל אותו ואית דמפיק לה מאתם וביתכם וק' לעולא דאמר לעיל (דף ה' ע"א) ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה משום דהוי קנין כספו ופר"ת דהא ז קאמר עולא קנין כספו אסמכתא בעלמא היא ולא עיקר דרשא, ומי' בר"פ אלמנה לכ"ג לא משמע הכי דפריך שיאכלו עבדי מלוג שהכניסה אלמנה לכ"ג בתרומה מכח קניינו שקנה קנין כמו עבדיו שקנו עבדים ומשני קנין שאינו אוכל אינו מאכיל, הלכך נראה לפר' דדרשא דעולא היא עיקר וההיא דספרי אסמכתא היא וכמה דרשות מצי' בת"כ דאסמכתות נינהו כגון מעשר פירות וירק דדריש בספרי מקרא וכן לא עולים ביום טוב וכל הנהו דריש מקרא אבל מילתיה דאמורא הוי דוקא וק"ו דהכא הא קא דחי ליה ואע"ג דמקנין כספו לא משמע אלא קידושי כסף איתקוש הויות להדדי:

ומה שפחה כנענית שאין ביאתה מאכילתה וכו' ומהאי ק"ו ליכא למילף נקנית בכסף ושטר ומה שפחה כנענית שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף ושטר אשה שנקנית בביאה אינו דין שנקנית בכסף ושטר וכו' דאיכא למיפרך מה לשפחה כנענית שכן יוצאה בכסף כדפרכינן ליה גבי אמה העב יה אבל לענין אכילת תרומה לא שייך הא פירכא, ובירושלמי שלמי בעי למילף מהאי ק"ו שתהא אשה נקנית בחזקה ומשני ובעלה בביאה נקנית ואינה נקנית בחזקה וה"ה דממעטי מובעלה כסף ושטר אבל התלמוד לית ליה הך דרשא כדמוכח כל הסוגיא לעי' דאי לאו דאשכחן פירכא הוה ילפינן מק"ו ותי' אמאי לא ילפינן לה לה בג"ש דאשה ושפחה מהדדי לענין כסף ושטר וצ"ל דלית ליה הך דרשא דאי אית ליה יותר היה ראוי לדרוש הג"ש לענין קנין מלענין מצות דעיקר קרא בביטול קנין כתי' וכתב לה ספר כריתות או חופשה לא ניתן לה וה"ה לענין קנין ולא נהירא לי האי שינויא דלא ידעינן דעבד חייב במצות שהאשה חייבת בהם אלא מג"ש דלה לה ונראה דפירכא מעיקרא ליתא דחופשה לא ניתן לה בשפחה כתיב ואין ללמוד משם שתהא נקנית [אשה לשם אישות משפחה שנקנית לשם שפחות בכסף ושטר כצ"ל אי"ק ס"ט] גויה לשם אישות שפחות בכסף ושטר:

אלימא בביאה שע"י חופה וכסף שע"י חופה פירש"י ביאה שאחר חופה איירי וכסף שלפני חופה ולא נ"ל לפרושי בתרי גווני ועוד אי בביאה שאחר חופה איירי מאי האי דקאמר זו שביאתה מאכילתה הא אכלה מקודם ביאה משעת החופה ועוד הא דקאמר בתר הכי הכא תרתי והכא חדא. הל"ל הכא תלת והכא חדא בביאה איכא תלת כסף וחופה וביאה. ונ"ל בביאה שע"י חופה היינו ביאה שהיא חופה כמו כסף שע"י חופה זו שביאתה מאכילתה ע"י חופה אינו דין שכספה מאכילתה בלא חופה תי' לימא דיו אסוף דינא מה ביאה שע"י חופה ה"נ כסף שע"י חופה קניא הניחא לר' טרפון דאמר היכא דמפריך ק"ו לא אמרינן דיו אלא לרבנן ק' י"ל דהאי ק"ו ליתיה הכי אלא גלויי מילתא בעלמא דבן בתירא אית ליה דאשה אוכלת בתרומה מכל טהור בביתך יאכל אותו והאי ק"ו אינו אלא לגלות אם ארוסה בכלל ביתך היא הלכך לרבנן נמי כיון דק"ו אינו עיקר מודו דלא אמרינן דיו היכא דמפריך ק"ו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף