רש"ש/בבא בתרא/ס/ב

רש"ש בבא בתרא ס ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא מעיקרא סבר ניחא להו כו' כי חזא כו'. משמע מזה דמסתמא א"צ לקוץ עד דחזא דמעכבי ולא בארוהו הפוסקים:

שם ור"ל אמר מחזיר כו' הכא איכא רווחא. לעיל (כ"ו ריש ע"ב) כ' התוס' דאי איכא רווחא ט"ז אמה מודה ריו"ח וכ"כ הג"א כאן ולפלא שהשמיטוהו בעלי השו"ע:

שם א"ל נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח כו'. נ"ל שהוא ע"ד שאמרו במ"ר שמות פל"ה לא היה העולם ראוי להשתמש בזהב ולמה נברא בשביל המשכן ובשביל בהמ"ק וכן אמרו שם בארזים וכיון שבטלה הסבה יבוטל המסובב. וכן בב"ר פצ"ד אעין דשטים הוה במגדלא והיו נוהגין בהם איסור משום קדושת הארון:

שם פירות ל"נ שכבר בטלו בכורים אפשר בפירות אחרים. לפ"ז גם בשר חיה ועוף (לבד תורים ובנ"י) היה אפשר להם לאכול. וכן לחם ממיני קטניות אבל של כוסמין ושבולת שועל ושיפון אף שאין קרבין ע"ג מזבח וכן אין מביאין מהם בכורים לדעת קצת כמש"כ בפסחים (ל"ו ב') היו אסורין דהוו ממין שקרב ע"ג מזבח עי' בתוס':

ר"ש ד"ה שכבר נגזרה גזירה. חורבן. לשון גזירה משמעה בכ"מ על דבר העתיד. ויותר הנל"פ שכבר גזרו שחייבין להתאבל. וי"ל גם פי' הרשב"ם דר"ל שתהיה בחורבנה עד עת קץ:

ר"ש ד"ה אפר מקלה. ומשום דאיכא אפר פרה כו'. נ"ל ראיה מהא דתנן הנוטל שכרו כו' להזות כו' ואפרו אפר מקלה (בכורות פ"ד) אלמא שהוא הפך אפר פרה. אבל רש"י ברפ"ב דתענית פי' דבא לאפוקי עפר:

תד"ה מים. דפסולין לניסוך. עמש"כ בסוכה (מ"ח ב'):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף