רש"י/שבת/נב/א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
הרש"י כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רש"י TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png נב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דאיתותב דעתיה. להודיעו שלא נתכוונתי:

בפרומביא. מי הוי נטירותא יתירתא לגביה או לא:

הלכה כחנניא. ולא איכפת לן אי הוי נטירותא יתירתא:

יוצאה באפסר. אם תחבו בחקיקת קרן אבל בקשירה בעלמא לא דילמא שלפא מרישה מתוך שראשה דק והיא מתנתקת לכאן ולכאן כשמושכין אותה ואתי לאתויי ארבע אמות ברשות הרבים:

תחב לה בזקנה. שקשר שער זקנה כמין נקב ותחב האפסר לתוכו:

מנתחא. מתנתקת וקופצת אנה ואנה לברוח מידו:

כאיב לה. הזקן שנתלש השער ומכאיבה:

תנן התם. בסוף פרקין ולא פרה ברצועה שבין קרניה:

לנוי. שצובעה וקולעה לנוי בין קרניה כמין קליעה מקרן לקרן ואינו אוחזה בה:

לשמר. שאוחזה בה:

אסור. דפרה מינטרא בלא אחיזה אלא מוליכה לפניו וקסבר נטירותא יתירתא משוי הוא:

ולשמר מותר. קסבר נטירותא יתירתא לאו משוי הוא:

ארבע בהמות. וקס"ד דהכי קאמר באפסר יוצאו' ולא בחטם אלמא נטירותא יתירתא משוי הוא:

ומאי חזית. דמסמית הא דשמואל מקמיה ההיא סמי ההיא מקמי הא:

דאיתמר. בהדיא דשמואל הוא דשרי וההוא דמחליפין כדאוקימנא דלא למעוטינהו מחטם אלא למעוטי נאקה מאפסר דלא מינטרא ביה:

קשרה בעליה. לפרה אדומה:

במוסרה. אפסר:

במוליכה מעיר לעיר. וסתם פרה פונה למקום מרבץ שלה וצריך לאוחזה כשמוליכה לעיר אחרת ולאו נטירותא יתירתא הוא אלא אורחא היא:

שאני פרה. אדומה:

דדמיה יקרים. ובעי נטירותא יתירתא משנולדה:

יוצאין כרוכין. הרצועה סביב צוארן ואע"פ שאינו אוחזה לאו משוי הוא דלנוי נמי אורחייהו הוא:

נמשכין. שמושכה ברצועה הקבועה בטבעת השיר:

יוצאין נמשכים. דנטירותא אורחא הוא:

ואין יוצאין כרוכים. דלנוי לאו אורחא הוא:

כרוכין לימשך. כרוכים בריוח שיכול להכניס ידו בין הכרך לצואר או יניח מעט מן החבל שאם באת לברוח ימהר ויאחזנה:

מולאות. פרדות:

דאי ס"ד דרב דימי נמשכין לחוד קאמר. אבל כרוכין לא ולא אתא לאשמעינן אלא דמולאות משתמרות באפסר ולא הוי משוי להו:

מדרב יהודה אמר שמואל נפקא. דקס"ד דקיבלה רבי מיניה דרבי ישמעאל ברבי יוסי:

טבעת אדם. שנותן באצבע לנוי:

טמאה. דתכשיט הוא וממדין ילפינן דמנה בהן תכשיטין אצעדה וצמיד וגו' ואכולהו קאי תתחטאו אתם ושביכם (במדבר לא):

טבעת בהמה. כגון שיר:

טבעת כלים. כעין שעושין בראש ידות הכלים:

ושאר כל הטבעות. כגון העשויות לדלת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף