רש"י/ברכות/מד/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
קופרא. כל מיני בשר:
אבל ירקא לא. צריך לברוכי אחריה:
כל שהוא כביצה. אין לך מין מאכל שיעור כביצה שלא תהא ביצה טובה לגוף ממנו:
חד כתרי. מר זוטרא שהוזכר כאן יחיד בלא שם אביו עביד כרב יצחק בר אבדימי שהוזכר בשמו ובשם אביו:
ותרי כחד. מר בר רב אשי שהוזכר בשמו ובשם אביו עביד כר' יצחק שהוזכר יחיד:
ככולהו. אף כרב פפא:
כל שטעון ברכה. משנה היא במסכת נדה:
למעוטי ירקא. וכ"ש מיא:
למעוטי מצות. אין מברכין כשמסלקין תפילין וציצית ואחר תקיעת שופר ולולב:
כל שהוא כביצה. אין לך מין מאכל שיעור כביצה שלא תהא ביצה טובה לגוף ממנו:
מגולגלתא. צלויה לחה ורכה ששורפין אותה:
מגולגלתא משיתא. טובה משיתא קייסי:
קייסי. מדות מחזיקות לוג:
מטויתא. צלויה קשה טובה מארבע קייסי:
מבושלתא. במים עלה א"ר ינאי כל שהוא כביצה ביצה טובה ממנו:
בקלח של כרוב שנו. שהוא מזון דתניא לקמן כרוב למזון:
כרישין. כרתי:
כל ירק חי מוריק. נוטל תואר הפנים:
כל קטן. שלא גדל כל צרכו ולקמן מפרש כמה כל צרכו:
כל נפש. דבר חי הנאכל שלם כגון דגים קטנים שגדלו כל צרכן:
הקרוב לנפש. האוכל מן הבהמה במקום חיות שלה ולקמן מפרש לה:
אוי לבית. לכרס האוכל לפת:
נלעסיה. כוססו ומשליכו:
לשלקינהו. בקדרה הרבה שלא יצטרך לכוססו בשיניו:
קודם ארבע שעות. שאינו זמן סעודה והריח קשה לבני אדם המספרים עמו קודם אכילה שהגוף ריקן:
כאידך דר' יצחק סבירא לי. אבל אסור לספר לא סבירא לי:
בר זוזא. כלומר שמן וטוב ששוה זוז:
דלית ביה רבעא. שלא גדל עד רביעית שלו כגון טלה רביעית של איל גדי כדי רביעית של שעיר גדול וכן כל דבר:
גילדני דבי גילי. דגים קטנים מאד ומצויין בין הקנים באגם ואין דרכן לגדל יותר אבל דג קטן ממין דג גדול ולא גדל רובע זה הוא קטן מקטין:
הקרוב לנפש. האוכל מן הבהמה במקום חיות שלה ולקמן מפרש לה:
עונקא. צואר מקום בית השחיטה וסמוך ללב ולמעים:
לבי ברוך. למקום שברכו שם על השחיטה:
ומי סיסין. תבשיל של פוליאו"ל:
והרת. ולדיר"א שהולד נוצר בו:
יותרת הכבד. טרפשא דכבדא שקורין אייבר"ש:
מבלי בשר. היא קשה אבל כשמבשלה עם בשר שמן מתיש כחה:
מבלי יין. כשאין שותה אחריה יין:
מבלי עצים. שאינו שולקה הרבה:
סודני. בעל שכר תמרים ור' פפא מוכר שכר היה כדאמר באיזהו נשך (ד' סה.) טרשא דרב פפא שכראי לא פסיד ואמר רב פפא אי לאו דרמאי שכרא לא איעתרי (פסחים קיג.) והוא נקרא סודני כדאמרינן תמרי בחלוזך לבי סודנא רהוט (שם) :
דלא נפיש לכו חמרא. ששותי שכר אתם:
במאי תבריתו לה. לכחו של לפת:
אופי פרסייתא. בקעיות של עצים גדולות היתה שורפת תחת קדרת הלפת:
פעמים שהוא ממית. ואלו הן ביום שבעה ימים למליחתו או ביום שבעה עשר או ביום שבעה ועשרים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |