ריטב"א/סוכה/ג/א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
פני יהושע
רש"ש
שפת אמת
עמק סוכות
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png סוכה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


איכא דאמרי אמר רבא דאמר לך מני ב"ש היא ולא תזוז מינה וכן הלכה ואסיקנא דב"ש וב"ה בתרתי פליגי פליגי בסוכה קטנה ופליגי בסוכה גדולה ודייקי דפליגי בסוכה גדולה מדקתני מי שהיה דמשמע דאפשר למיקם בגוה הוא ושולחנו אלא דאתרמי דהוה הכי הוא מפנים ושולחנו מבחוץ ומדקא תני פוסלין דמשמע פסול בגוה ולא קתני יצא ולא יצא דייקי'‎ דבסוכה קטנה נמי פליגי ואלו בסוכה קטנה הא איפסיקא הלכתא בהדיא כב"ש ולא נזוז מינה ובעינן שתהא מחזקת ראשו ורובו ושלחנו והיינו ז'‎ טפחים על ז'‎ טפחים ששיעור מקומו ששה טפחים ושיעור שולחנו טפח וכן פירשו בירושלמי אבל בפלוגתא דסוכה גדולה צריך לדקדק כמאן פסקי'‎ מי אמרי'‎ כיון דאיפסקא הלכתא כב"ש בקטנה ה"ה בגדולה או דלמא היכא דאתמר אתמר והיכא דלא אתמר לא אתמר והדרי'‎ לכללין דב"ש במקום ב"ה אינה משנה ומסתברא דהא תליא בטעמא דפלוגתייהו דאי טעמא חדא הוא בתרתי פלוגתא הא ודאי חדא מחתא הוא והלכתא כב"ש בתרוייהו ואי טעמי דפליגן נינהו היכא דאיתמר הלכה כב"ש אתמר ובאידך הלכתא כב"ה. ומשמע לפום סוגיא דפרקין דטעמי דפליגן נינהו דהא בסוכה גדולה פריש תלמודא לעיל דטעמא דב"ש שמא ימשך אחר שלחנו וב"ה סברי לא גזרינן ולית לן אלא טעמא דפריש תלמודא ואלו בסוכה קטנה אמרי'‎ לקמן דטעמיה משום דבעי דירת קבע דהא אביי מוקי לקמן לב"ש בשיט'‎ דסבירא להו דירת קבע בעינן מהא דפסלי בסוכה קטנה ואע"ג דקי"ל דסוכה דיר'‎ עראי בעי'‎ ומשמע דלא פליג בה אביי ובאידך קי"ל כב"ש כדפסק רבא לעיל ל"ק הלכתא אהלכת'‎ דאפשר דאע"ג דבעי'‎ דירת עראי במילי אחרינ'‎ בעיא קביעותא קצת שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו דאי לא דירה סרוחה היא הלכך קי"ל כב"ש בסוכה קטנה דבעיא סוכה קבע בהא מיהא וקי"ל כב"ה בסוכה גדולה דלא גזרי'‎ שמא ימשך אחר שלחנו וזו סברת הרינ"ג והרב בעל המאור ז"ל ומקצת הגאונים ז"ל אבל הרי"ף ז"ל פסק כב"ש בתרוייהו משמע דס"ל דכיון דאיתנו גבי הדדי בחד בבא דחד טעמא איכא לתרוייהו וטעמ'‎ דתרוייהו משום גזירה שמא ימשך אחר שולחנו כדפריש תלמוד'‎ בסוכה גדולה ואף על גב דאביי פריש טעמא דסוכה קטנה משום דבעו דיר'‎ קבע אביי דסבר הכי ולהכי מוקים להו בשיטה ולדידיה לית הלכתא כב"ש אף בסוכה קטנה אבל רבא דפס'‎ כב"ש בסוכה קטנה סבר דטעמא דב"ש לאו משום דבעיא דירת קבע הוא אלא משום גזירה שמא ימשך אחר שלחנו והלכתא כותייהו. א"נ דאביי ורבא לא פליגי ומאי דקאמר דטעמא דב"ש דבעו דירת קבע היינו דירה הראוי להיות בה קבע שאין לחוש שמא ימשך ממנה אחר שלחנו וחד טעמא הוא עם מאי דאמר רבא גזיר'‎ שמא ימשך אלא ששינה בלשונו. ואיברא דבשמעתא איכא ראיה לאכרועי כחד מהני פסקי אלא שאין לנו לזוז ממה שפסק הרי"ף שקבלתן של גאונים ז"ל תורה היא:

מאן תנא להא דת"ר בית שאין בו ד'‎ אמות כו'‎ עד אפי'‎ רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן אלא לגבי סוכה דדירת עראי הוא. פירש ודקא קרי לה סבר דאף ע"ג דרבנן דירת עראי בעו בעי'‎ סוכה אי לאו דחזיא לדירה לא הוו מכשרי דהא בעיא דירה מיהת:

והא דתניא ואין עושין אותן עיבור בין שתי עיירות. כלומר דאלו בית שיש בו ד"א על ד'‎ אמות עושין אותו עיבור שמודדין משם ואילך תחום שבת ודוק'‎ כשהוא תוך ע'‎ אמה ושיריים והכי משמע מדאמרי'‎ לקמן דאפי'‎ כבורגנין לא משוינן ליה משום דלית ביה ד'‎ אמות על ד'‎ אמות הא אלו אית ביה ד'‎ אמות על ד'‎ אמות הוי כבורגנין ואלו בורגנין אין עושין אותו עיבור אלא כשהן תוך ע'‎ אמה ושיריים כדאיתא במסכת עירובין וה"ה לבית שיש בו ד'‎ אמות על ד'‎ אמות אבל בפחות מכאן לא חשיב כלל ולא הוי עיבור אע"פ שהוא תוך ע'‎ אמה ושירים והא דנקט הכא בין שתי עיירות לאו דוקא אלא ה"ה לעיר אחת ולא הוזכר בעירובין עבור אלא לעיר אחת אבל בין שתי עיירות סמוכות אין ענין לעבור שאפי'‎ בלא שום בית כלל אמרו שאם יש כאן שתי עיירות סמוכות זו לזו נותנין קרפף לזו וקרפף לזו ועושין אותה אחת לגמרי ובירוש'‎ אמרו כאן ואין עושין אותו עיבור לעיר והא דנקט בגמ'‎ דילן שתי עיירות אורחא דמלתא נקט שאין דרך להקפיד במדידת אלפים מן העיר עצמה או מן העבור אלא במי שהולך מעיר זו לעיר זו תוך אלפים וע'‎ אמה והרבה פירושים יש וזה נכון ועיקר לרבי'‎ נר"ו:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון