ריטב"א/סוכה/ב/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כולהו כרבה לא אמרי ההוא ידיעה לדורות. פי' ולא אתי לדרשא דדיני סוכה וכ"ת והא לקמן דרשינן בסכת בסכת בסוכות ודרשינן האי בכלל' דידהו לדין דפנות ולא אמרינן דלידיעה לדורות הוא דכתיב מסתברא לי דהתם יתורא לדרשא דהא מצי למיכתב למען ידעו דורותיכם כי בהם הושבתי דהא כתיב סוכות מקמי הכי מדקאמר כי בסוכות הושבתי מיותר הוא לדרש' אבל ידעו דורותיכם לידיעה לדורות בלחוד הוא דאתא ורבה סברא דאתא לידיעה לדורות לא חיישי לה כרבא ור' זירא ולא מפרשא תלמודא הכי אליבא דרבה אבל בדר' זירא מפרש תלמודא טעמא דידיה משום דמוכרח ליה מלישנא דקרא דלא כתיב וחופה וכתיב סוכה אלמא אע"ג דקרא לימות המשיח הוא דכתיב מלתא אגב אורחיה קמ"ל דלא הוי סוכה אלא כשהיא ראויה לצל:
כמאן אזלא הא דא"ר יאשיה וכו' וכיון דדפנות מגיעות לסכך משלט שלטא ביה עינא. פירוש לאו משום דהשתא דדפנות מגיעות לסכך מעייני בה טפי דהא אמאי ותו הרי מבוי שהדפנות מגיעות לקורה ופסליה ליה משום דליכא היכר ודוחק הוא לומר דשאני התם שאין הקורה רחב' אלא טפח. אלא עיקר הפירוש דאף על גב דכל למעלה מעשרים אמה אין דרך להגביה עיניו מ"מ כיון שהוא מוקף שתי מחיצות כהלכתן דעירובין ושלישית טפח ודפנות מגיעות לסכך ורואה עצמו מכוס' ועומד תחת קירו' א"א שלא ישיב אל לבו לדעת שהוא יושב תחת סכך וכן פי' מורי ר' נר"ו:
כמאן אזלא הא דאמר ר"ה כו'. עד וכיון דרויחא איכא צל הקשו בתוספות היאך אפשר לומר דכשיש בה ד' אמות בלבד וגבוהה מעט למעלה מעשרים אמה ליכא צל סכך וכשהרחיבה מעט יותר מד' אמות אע"פ שהגביה אותה כמה יש שם צל סכך ותירצו דאמתני' קיימינן דפסלינן כל שהוא גבוה כ"ש למעלה מכ' אמה ובהא מיתכשרא כשהרחיבה כל שהוא ואם בא להגבי' יותר צריך להרחיבה ג"כ לפי חשבון:
כמאן אזלא הא דאמר רב חנן כו'. עד כמאן דלא כחד פירוש דבין טעמא משו' דבעינן דשלטא ביה עינא כרבה או משום דבעינן צל כרבי זירא או משום דירת עראי כרבא ליכא לשויי הפרישה בין שהיא מחזקת כדי ראשו ורבו ושולחנו או יותר מעט דבהא נמי ליכא ידיעה וצל סוכה והויא קבע וכללא דהא נמי לא ידע מ"ט דמתניתין וגרסינן אליבא דרב חנן ומימריה דלא כחד הני אמוראי ולא כחד דעלמא ולא חיישינן ליה כדמוכח לקמן:
ג"ה דבשלמא ר' יאשיה פליגא אדרב חנן בר רבא ואדר"ה וכן גירסת רש"י וכן היא בספרים ישנים ואדק"ל וכי משום דלא איירי ר' יאשיה במשך סוכה מש"ה פליג עלייה דלמא מודה הוא להם במשך סוכה ומודה הוא גם כן דכל שהוא יותר מד' אמות כשרה אע"ג שאין דפנות מגיעות לסכך אלא דאיהו אמר הכשרא אחריתי אף בסוכה קטנה ומש"ה גרסינן דר' יאשיה לא פליגא אדר"ה ואדרב חנן ולית'. והפירוש הנכון דודאי הני מימר' דר' יאשיה ודר"ה ודרב חנן פליגי אהדדי לגמרי שאם מחלוקת ר' יהודה ורבנן כדברי זה אין מחלוקתן כדברי חברו. תדע דהא אוקימנא חד כרבה וחד כר' זירא וחד דלא כחד וזה פשוט אלא משום דכלהו אמרה מימריה ובשם רב ופליגא אליבא דרב אתו למימר דודאי מימרא דר' יאשיה בשם רב פליג' אאידך דאמרי הני בשם רב והוו אמוראי אליבא דרב דהא ר' יאשיה לא איירי כלל במשך סוכה כי הני דבמה ששמע שמועה מרבו ועשה בה פי' מעצמו דפליג אפירושא דאידך אלא שמועתו כמו ששמעה מרבו היא לדבריו ולא הוסיף ולא גרע ולא פירש בם כלום אבל ר"ה ורב חנן בר רבא אפשר דלא פליגי אהדדי אליבא דרב אלא תרווייהו מודה דרב ה"ק מחלוקת בשיש בה הכשר סוכה אבל יש בה יותר מכדי הכשר סוכה ד"ה כשרה אלא דאינהו פליגי אליבא דנפשייהו דמר סבר הכשר סוכה בארבע אמות כר' ומר סבר הכשר סוכה בכדי ראשו ורובו כרבנן וכל חד פירש דברי רב לפי דעתו ומהדרינן דלכ"ע הכשר סוכה בכדי ראשו ורובו ושולחנו כדרבנן ובמימרא גופיה דרב הוא דפליגי מר אמר הכי אמר רב ומר אמר הכי א"ר:
מתיבי סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר אפילו עד ארבעים וחמשים אמה. פי' וה"ה יותר אלא דנקט חד מניינ' והיינו דלא שיילינן מאי איריא מ' ונ' אמה:
א"ר יהודה מעשה בהילני כו'. עד כל מעשיה לא היתה עושה אלא ע"פ חכמים. מהא שמעי' דקטן שמחנכין אותו במצות לעשות לו מצוה בהכשר גמור כגדול דהא מייתי' ראית בשמעתין מסוכה של הילני משום דלא סגיא דליכא בבניה חד שהגיע לחנוך דבעי סוכה מעלייתא מקרא מלא דכתיב חנוך לנער על פי דרכו וגדולה מזו אמרו במסכ' עירובין גבי זמן בי"ה ליטעמיה לינוקא דלמא אתי למיסרך והוצרכתי לכתוב זה לפי שראיתי חכמים טועים בזה:
בשלמא למ"ד בשאין דפנות מגיעות לסכך מחלוקת דרכה של הילני כעין סוכה שנחלקו בה היא הלכך בשלמא למ"ד דפלוגתייהו בשאין דפנות מגיעות לסכך שדרכה של מלכה בכך משום אוירא ומייתי ראיה שהיא כשרה דסבר דבניה גבה הוו יתבי ורבנן סברי דבניה בסוכה מעלייתא יתבי ולרבא נמי מוקים לה כפשטה בכל סוכה ורבנן סברי דבניה לאו גבה הוו יתבי אלא בסוכה מעלייתא דלכ"ע היינו טעמא דרבנן אלא למ"ד בסוכה קטנה פליגי א"כ סוכה של הילני שמבי' ר' יהודה ראיה סוכה קטנה היתה וזה האיך אפשר וכי דרכ' של מלכה לישב בסוכה קטנה ופריק רב אשי אליבא דהאי לא נצרכ' אלא לקיטונית שבה דאיהי יתבה בקיטונית משום צניעותא וכ"ת א"כ מאי ראיה מייתי ר' יהודה מינה בשלמא לר' זירא דמוקי לה בסוכה של ד' אמות קסבר רבי יהודה דבניה גבה הוו יתבי דאפשר לכלהו למיתב בתוך ד' אמות על ד' אמות אלא לרב חנן דאמר בסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו ושלחנו פליגי א"כ סוכתה של הילני לא היתה מחזקת יותר שאלו מחזקת יותר אפי' רבנן מודו בה ומאי ראיה מייתי מינה דבהא לא מצי למימר בניה גבה הוה יתבי שאין בה אלא כדי ראשה ורובה ושולחנה וכמה שבושי' נאמרו בתירוץ קושיא זו והנכון דהאי פירוקא אליבא דר"ה הוא וקרי לה סוכה קטנה משום דלגבי הילני שהיתה מלכה חשובה סוכה של ד' אמות קטנה היא אבל אליבא דרב חנן ליכא ראיה לר' יהודה מסוכתה של הילני ומתנית' הוא תיובתי' ולא חש תלמודא לאותובי מינה בהדי' משום דבר מיהא לית ביה מששא דמימריה דלא כחד אבל לאידך כולהו מתניתין אתא שפיר לר' יהודה ולרבנן ולרב יהודה בני' גבה הוו יתבי ולרבנן בני' לאו גבה הוו יתבי אלא כל חד וחד מוקים לה אליבא דידיה דיתבי בסוכה מעלייתא אליבא דידיה וזה נכון ועיקר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |