תוספות הרא"ש/סוכה/ג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות הרא"ש ריטב"א מהרש"ל מהר"ם פני יהושע רש"ש עמק סוכות גליוני הש"ס |
לא נצרכה אלא לקיטונית שבה. מה שנדחק רש"י לרב חנן בר רבא מאי ראיה מייתי ר' יהודה היאך ישבו ז' בנים בז' טפחים לאו פירכא היא דדילמא אריכא טובא אבל לא היה רוחבה אלא ז' טפחים[1] ובניה באותו אורך הוו יתבי:
דאמר לך מני ב"ש היא ולא תזוז מינה. בסדר רב עמרם פסק בששה מקומות הלכה כב"ש והך דהכא שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו חדא מיניהו. ואין להקשות מהא דאמרינן בפ"ק דברכות דאמר רב יוסף עשה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום ומייתי ראיה מעובדא דר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית דההיא פלוגתא בסוכה גדולה כדמסקינן ובההיא הלכה כבית הלל אבל בהך דסוכה קטנה הלכה כבית שמאי. אבל רב אלפס פסק בשניהם כבית שמאי כי הוא ר"ל דחד טעמא הוא וגם בסוכה קטנה טעמו שמא
ימשך. ולשון שתהא מחזקת לא משמע כדבריו[2]:
בית שאין בו ד' אמות. בירושלמי חושב שאינו טובל למעשר והנודר מן הבית מותר לכנס בו. ועוד שייר לענין פתח בית אב דנערה המאורסה:
ואין מניחים בו עירוב. דלא חזי לדירה ואפי' לשמואל דאמר בפ' מי שהוציאוהו עירוב משום קנין לא מקני רשותיהו בשביל בית דלא חזי לדירה ודכוותה אשכחן התם שמואל גופיה דאמר בית שמניחים בו עירוב אין צריך ליתן פת מ"ט כולהו הכא דיירי אע"ג דאית לי' עירוב משום קנין מ"מ כיון שמניחים עירוב בביתו אין צריך קנין אלמא גם לשמואל תלוי בדירה:
- ↑ לפנינו בתוספות ליתא מלת "אלא" ועי' במג"א וט"ז ובאליה רבה או"ח ריש סי' תרל"ד ובתשו' חכם צבי סי' קמ"ב שכתבו שט"ס בתוס' וצ"ל אלא והב"ח לא הרגיש בזה עי"ש. ומדברי הרא"ש פה נגלה אמיתת הדבר. וכן בס' ברכ"י א"ח סי' תרל"ד כתב שראה תוספות כתובים על קלף ישן וליתא שם מלת אלא. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר
- ↑ עי' בפסקי הרא"ש במכלתין סוף סימן א'. תוספי תוספות לרש"א ורטהיימר