פני יהושע/בבא קמא/סג/ב

פני יהושע בבא קמא סג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בפרש"י בד"ה או אינו אלא לדין לפרעון כו'. עיין מ"ש מהר"ם בשם הר"ש מקוצי וכן בקיקיון דיונה כתב פירוש ע"ז אבל אין פירושם מתיישב לפי ל' רש"י שלפנינו דבדיבור שלפני זה כתב לשבועה כו' ישבע שנגנבה ויפטר וע"ז כתב או אינו כו' דשומר חינם שטוען נגנבה ישלם כו' והאי לישנא ודאי משמע דבגניבה ממש איירי אם יש לפטור הש"ח או לא. וכן מ"ש דהאי קרא בש"ח איירי כדקאמרינן בהשואל עכ"ל אין לו שום ענין לכאן אם לא שנפרש לענין נגנבה ממש וכמו שיתבאר לכך נראה דאיירי מנגנבה ממש דדוקא בפרק המפקיד פי' רש"י לענין ט"ג שיתחייב כפל אפילו שלא בשבועה משום דליכא לאקשויי א"כ ל"ל דכתב רחמנא כפל בגנב עצמו די"ל כמו שפי' הר"ש מקוצי דבאמת לגנב עצמו לא צריך קרא וקרא דאם המצא תמצא אתיא לכדרבא בר אהילאי לקמן בשמעתין אבל הכא דבהאי שקלא וטריא אכתי לא אסקינן ההיא דרבה ועוד דהא מייתי הכא חדא ברייתא דאם ימצא הגנב בגנב עצמו איירי א"כ לא מצינן למימר דטוען טענת גנב לחייב כפל בלא שבועה לכך הוצרך לפרש דהא דקאמר או אינו אלא לדין היינו דבנגנבה ממש לחייב ש"ח אבל קשה דא"כ דקריבה היינו לדין ולפרעון מאי האי דקמסיים קרא אם לא שלח ידו במלאכת רעהו דכ"ש אי שלח יד דמחייב וי"ל דאי לא שלח יד משלם הקרן לבד אבל אי שלח יד משלם כפל השומר עצמו והיינו קרא דעל כל דבר פשע ובלא"ה צריך לפרש כן משום דלמאי דלא משמע להאי תנא פשטא דקרא דונקרב לשבועה אלא בלא שבועה א"כ אי אפשר לפרש כפל דקרא דעל כל דבר פשע בטוען ט"ג דא"כ בגנב עצמו ל"ל תיתי מק"ו אע"כ היינו מפרשי' דלא איירי כלל מט"ג אלא הכל מדין שומר ממש שאם נגנב משלם הקרן ואי פשע או שלח יד משלם כפל אבל למאי דמסקינן דונקרב בשבועה משמע דרשינן שפיר קרא דאם לא ימצא הגנב בטוען טענת גנב ועליה קאי כפל דעל כל דבר פשע דתו ליכא לאקשויי מידי כן נ"ל:

בא"ד דהאי קרא בש"ח כתיב כדאמרינן בהשואל עכ"ל. וקשה דהא בהשואל גופיה לא מוקמינן האי קרא בש"ח אלא משום דפטר בו על הגניבה עיין שם א"כ למאי דס"ד השתא דבהאי קרא אדרבא חייב על הגניבה א"כ יותר ראוי לומר דהאי קרא בש"ש איירי שכן יש בו חיוב כפל וקרא דפ' שניה אדרבא בש"ח וכדמקשה שם בגמרא ויש ליישב דמ"מ מקשה שפיר או אינו אלא לדין והיינו לחייב על הגניבה וא"כ מנ"ל דש"ח שטוען נגנבה פטור כיון דבשני המקראות משמע לחייב בטענת נגנבה וא"כ יש לחייב ממ"נ בין בש"ח ובין בש”ש וזה כונת התנא עצמו במאי דקאמר או אינו אלא לדין ומנ"ל דש"ח פטור וע"ז מסיק רש"י וכתב דהאי קרא בש"ח איירי כדאמרי' בהשואל כוונתו בזה דהתם משמע דלית לן קרא אחרינא לפטור ש”ח מגניבה אי לאו מהאי קרא א"כ קשה היא גופיה מנ"ל כיון דבהאי קרא נמי חייב על הגניבה כן נ"ל ליישב לשון רש"י:

בגמרא גנב עצמו מנ"ל כו' דיו לבא מן הדין כו'. כל האי קושיא היינו משום דלאו ב"ח דאי ב"ח בהדיא כתיבי בקרא דאם המצא תמצא וכדפי' רש"י בסמוך:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.