משנה למלך/תמידין ומוספין/ג

משנה למלך ‏ תמידין ומוספין ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

כמה מקטירין ממנה בכל יום וכו'. שיעור זה דחייב להקטיר פרס בשחרית ופרס בין הערבים הוא פשוט בפ"ק דכריתות (דף ו') אך לא נתבאר אם שיעור זה מן התורה ואם הקטירו פחות משיעור זה לא יצאו הציבור ידי חובתם דומיא דקטורת דיוה"כ דרחמנא אמר מלא חפניו ופשיטא דאם חסר מזה השיעור דלא יצאו הציבור ידי חובתם. וראיתי בפי"ג דזבחים (דף ק"ט) דתניא המקטיר כזית בחוץ חייב חצי פרס בפנים פטור ואמרי' מאי פטור פטור ציבור והמתבאר שם מן הסוגיא הוא דדוקא שיעור דמלא חפניו הוא דוקא אבל שיעור פרס לאו דוקא ופירש רש"י דהאי שיעור דפרס דרבנן הוא אך לא ידעתי מה ראו חכמים לעשות תקנה זו שיקטיר פרס ולאיזה דבר סמכו השיעור הזה. וראיתי בפסקי תוספות בפ"ק דכריתות שכתבו בכל יום נקטר מנה פרס בבקר ופרס בין הערבים הלכה למשה מסיני ואם לא הקטיר אלא כזית שחרית וכזית ערבית יצא ע"כ. ודברים אלו נוחים אצלי שדבר זה הלכה למשה מסיני ואפשר שנכלל במאי דאמרי' שיעורין הלכה למשה מסיני ומש"ה לא מנאה רבינו בהקדמתו לסדר זרעים לפי שנכלל בכמה שיעורין ומה שכתבו דאם לא הקטיר כי אם כזית דיצא אין זה מהתימה דאפשר שכך נאמרה הלכה דלכתחלה ליבעי פרס ובדיעבד סגי בכזית ועוד דביום הכפורים דכתיב בפירוש מלא חפניו אי לאו דכתיב חוקה בפרשה הוה אמינא דאם הקטיר כזית דנפטרו הצבור וכדאיתא באותה סוגיא דפי"ג דזבחים שכתבנו לעיל וכ"ש בקטורת דכל שלא נאמר בפירוש שיעור דנוכל לומר דאף שהלכה היא מנה בכל יום היינו למצוה אבל אם לא הקטיר כי אם כזית בבקר וכזית בין הערבים דיצאו ידי חובתם. ונראה שיש להכריח סברת התוס' הלזו דס"ל דשיעור זה הוא הל"מ מהא דאמרינן בפ"ק דכריתות (דף ו') אמר רבא קטורת שפטמה לחצאין חייב דכתיב והקטרת אשר תעשה כל שתעשה והא אפשר דעבדה פרס בשחרית ופרס בין הערבים ע"כ. ופירש"י שם אההיא דאמרינן וחכ"א בכל יום מתקן במתכונתה וז"ל במתכונתה לישנא דקרא אם היה רוצה לפטם הקטרת דבר יום ביומו עושה הלכך יחיד שלא פטם אלא מנה חייב וחצאין דרבא לאו דוקא אלא כל דראוי להקטיר ע"כ. ואי אמרת בשלמא דשיעור זה דמנה הוא הל"מ ניחא דיחיד דפטם לא מיחייב כי אם בשיעור דמנה דבבציר ממנה לא קרינן ביה והקטרת אשר תעשה דאע"ג דאליבא דכ"ע אם הקטיר כזית יצא אפשר דבשעת עשיה בעינן שיעשה כשיעור דהיינו מנה ואף את"ל דאם לא פטם כי אם כזית והקטיר דיצא מ"מ כיון דלכתחלה אין מניחין אותו מן התורה להקטיר כזית ואומרים לו שיפטם עוד להשלים שיעור דפרס יחיד שפטם פחות משיעור זה פטור דלא קרינן ביה אשר תעשה. אך אי אמרת דשיעור זה דפרס אינו אלא מדרבנן ומן התורה בכזית סגי אף לכתחלה איך יתכן לומר דיחיד שפטם פחות משיעור דרבנן שיהיה פטור דכיון דמן התורה קרינן ביה והקטרת אשר תעשה. ואף דבספר שני סימן פ"ו נסתפקתי (א"ה תמצאנו לעיל רפ"ז מהלכות תרומות ועיין בפ"ב מהל' כלי מקדש דין ג') במי שאכל תרומה טמאה דרבנן אם חייב כרת מי אמרינן כיון דתרומה זו טהורה מן התורה שפיר קרינן ביה ומתו בו כי יחללוהו או דלמא אף שטומאתה מדרבנן ממעטינן לה ואמרינן פרט לזו שמחוללת ועומדת. והנה כפי הצד השני שצדדתי אפשר לומר דה"נ אף דשיעור זה דפרס הוא מדרבנן יחיד שפטם פחות משיעור זה פטור משום דלא קרינן ביה והקטרת אשר תעשה וכבר כתבתי שם דיש פנים לצד השני יע"ש. מ"מ הכא בנ"ד האמת יורה דרכו דשיעור זה דמנה פרס בשחרית ופרס בין הערבים הוא הלכה למשה מסיני. (א"ה עיין בס' חוות יאיר):

ד

וכסוי היה לו ובזך שמו וכו'. הרב באר שבע כתב דמדתנן בפ' בתרא והכף והכסוי ביד אחת ש"מ שהכיסוי היה לכף ולא לבזך ועיין בתוי"ט. ומ"ש רבינו ונתן הבזך בתוך כלי אחר. עיין מה שהקשה הרב באר שבע:

יב

וזה שהסיר משליכו במקום הדשן כו'. דישון המנורה ודישון מזבח הפנימי לא בעי בגדי כהונה. כ"כ התוס' יומא (דף נ"ט) סוף ד"ה והרי:

טו

כל הפתילות שאסור כו'. מיהו כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין אע"ג דבשבת אין מדליקין בו במקדש שרי כיון דאין איסורו כי אם משום גזירה דלמא ידליק בעיניה כ"כ התוס' פ"ב דשבת (דף כ"א) ד"ה שמחת:

כ

אלא מביא עשרון שלם וכו'. מלבד זה העשרון עוד מביא עשרון אחר ומקריב משום חנוכו, וכמ"ש רבינו ספ"ה מהל' כלי המקדש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף