מראי מקומות/סוכה/ז/ב
מראי מקומות סוכה ז ב
אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם כשרה, ואם לאו פסולהעריכה
ומבואר שניתן לעשות סוכה עגולה רק שיהא בה כשיעור וכן פסק הרמב"ם והשו"ע.
אמנם מעניין לציין מש"כ בס' גליוני הש"ס וז"ל: סוכה העשוי' ככבשן כו' כשיר'- בס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ז כ' סוכה עגילה פסולה ועוד שם סי' קפ"ח וצריך לסוכה שתהא צילתה מרובה מחמתה ושתהא מרובעת עכ"ל וצ"ע דמדוע פסק דלא כר' יוחנן. ע"כ. וכן מצאתי נמי שכתב בספר הלכות קצובות (הלכות סוכה אות ב) שכתב: וצריך לסוככה שתהא צילתא מרובה מחמתה ושתהא מרובעת וכו'.
ועיין עוד בשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק ב - אורח חיים סימן צח) שהאריך והרחיב אם כשר הדבר לעשות סוכה בעלת שלש דפנות במשולש, דהיינו בעלת ג' זויות, וחללה גדול. או"ד בעינן דוקא צורת מרובע. וכתב דלכאורה הדבר פשוט דלא בעינן צורת מרובע, דהרי קי"ל דסוכה עגולה אם יש בה כדי לרבע ז' טפחים על ז' טפחים אף על פי שא"ל זויות הרי זה כשרה. (רמב"ם הל' סוכה פ"ד ה"ד, וטוש"ע סי' תרל"ד ס"ב) הרי דלא בעי זויות וצורת מרובע, ומה לי עגולה מה לי משולש, הרי הכל תלוי אם חללה מחזיק שיעור מרובע הצריך להכשר סוכה. והמהרי"ל בריש הל' סוכה, והובא ברמ"א סי' תר"ל ס"ה, דיותר טוב שיעשה אדם ג' מחיצות שלימות לסוכה ממה שיעשה ד' מחיצות רעועות כשאין לו דפין כל צורכו. עכ"ל. ובפשיטות כונתו ז"ל ג' מחיצות כצורת חי"ת וצד הרביעי פתוח. ולפי הנ"ל לאו דווקא כצורת חי"ת, אלא ה"ה משולש וסתום. ועי"ש מה שהאריך בזה.
גברא באמתא יתיב וכו'עריכה
כתב בשו"ת גינת ורדים (או"ח כלל א סי' לט), דהנה הרא"ש במסכת ברכות (פרק אין עומדין סי' ח) כתב וזה לשונו, אני האשה הנצבת עמכה בזה, מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפלה, בין מלפניו בין מלאחריו בין מן הצדדין צריך להרחיק ד' אמות, עמכה בזה, זה בגימטריא תריסר, היינו ד' אמות לכל צד רוח.
וקשה דאם "זה" בגימטריא תריסר א"כ הוי להו ג' אמות לכל רוח ואנן בעינן ד' אמות לכל רוח. ונראה לתרץ עפי"ד הגמרא כאן דגברא באמתא יתיב, ולכן כשהוא עומד ומתפלל יהבינן ליה תפיסתו אמה אחת אף על פי שהוא עומד על רגליו, וכשירחיק ג' אמות מן המתפלל חוץ מאמה שהוא מקום תפיסתו נמצא שהוא מרחיק ארבע אמות בקירוב ממקום מעמדו עיין שם.
והקשה הרה"ג ר' יצחק אריה ארליך על תירוצו, דהא דאמרינן גברא באמתא יתיב הכוונה באמה על אמה וא"כ מקום תפיסתו תופס רק חצי אמה לכל צד, וא"כ כאשר צריכים להרחיק עוד ג' אמות ממקום עמידתו הנלמד מ"זה" עדיין לא הוי ד' אמות לכל צד, אלא ג' אמות ומחצה לכל צד.
וצריך לומר דלפי דברי הגינת ורדים הנ"ל הד' אמות אינן ד' אמות שלמים, וצ"ע.