מראה הפנים/כתובות/א/ה

מראה הפנים כתובות א ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מה סימן היה להן. ובבבלי סנהדרין דף ל"ב גריס איפכא קול רחיים בבורני שבוע הבן אור הנר בברור חיל משתה שם ומשמע משם לפירש"י ותוס' שהסימן היה להסתיר מהאויבים דכתב שם והרחים סימן לשחיקת סממנין למכת התינוק ושעת גזרת המלכות היה שגזרו שלא למול והיו יראים להוציא קול וקבעו סימן זה וכתבו התוס' שם דכן משמע בירושלמי דכתובות אלא דמסקו התם דמוכח מקרא דירמיה והאבדתי מהם קול ששון וגו' קול ריחים ואור נר שגם בראשונה היו עושין סימנין אלו לשם שמחה. ואפשר לומר דשתי הנוסחאו' אמת הן שבתחלה עשו סימן ריחים לשבוע הבן ואור הנר למשתה וכן משמעות המקרא קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחיים ואור נר דקול רחיים קאי ארישא דקרא זה הסימן היה לקול ששון זה מילה ואור נר זה סימן לקול חתן וגו' ולבסוף מחמת גזירות השמד היו מחלפין הסימנין כדי שלא ירגישו בהם האויבים כ"כ ויהיו בעיניהם כמתעתעים וזהו דכתבו התוס' שם אור הנר כו' מכאן נהגו להדליק נר במילה והוא לפי המנהג שקבעו מחמת גזרה ואף על פי שבטלה הגזרה המנהג לא בטל:

תני ולאלמנה מאתים. בבבלי פריך והא אנן תנן אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתן מנה ומשני שתי תקנות הוו מעיקרא תקינו לבתולה ד' מאות זוו ולאלמנה מנה כיון דחזו דמזלזלי בהו תקינו להו מאתן כיון דחזו דקא פרשין מינייהו דאמרי עד דנסבינן אלמנת כהנים ניזיל ניסיב בתולת ישראל אהדרינהו למילתייהו. ולפ"ז מתני' קודם תקנה נשנית וברייתא קמייתא דהכא לאחר תקנה ראשונה וברייתא בתרייתא לאחר תקנה השני' ומיהו מוכרח הוא דשתי תקנות הוו מהני ברייתות דהכא והתו' נדחקו שם לפרש דע"כ שתי תקנות היו וע"ש וזהו לפי סוגית הבבלי דלא מייתי ברייתא בתרייתא ועי' לעיל במראה ד"ה וחלוצה. ושדה יהושע מחק הגירסא בחנם והאריך בדברים הרבה ודחוקים:

מסתברא בת כהן לישראל תגבה כו'. מסוגיא דהכא משמע דלא תקינו אלא בבת כהן לישראל או איפכא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וכן מדרבי יוסי בר בון אחת זו ואחת זו קנסו כו' דמשמע דעל ב"ד של כהנים שגבו קאי ולא תיקנו זה אלא כדי שיהא אדם מדבק בשבטו ובכל חדא וחדא איכא חד למעליותא כדאמרי הני אמוראי דהכא אבל בבת כהן לכהן לא תקינו לה כלל שתגבה ביותר דליכא גבה חדא מהני טעמי. ושדה יהושע פירש דעל קנס חכמים קאי שקנסו אותן שלא יגבו כמשפט הכהנים וטעמא כדי שיהא אדם כו' וב"ד של כהנים שהיו מגבין לבתולה ד' מאות זוז היינו בת כהן לכהן ודוחק שהרי ולא מיחו בידם חכמים קאמר ועוד מאי קנס הוא זה אם המה תינן מפסידין כלום אם ינשאו לישראל או לכהן וזהו מפני שראה לרש"י ז"ל שפירש במתני' בת כהן כשנשאת לכהן כו' וע"כ סוגיא דשמעתתא דהכא לא משמע אלא כדפרישית דנראה דכל הני אמוראי לפרושי מתניתא קאמרי ולא לומר על קנס שקנסו חכמים אח"כ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף