מגדל עוז/מכירה/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מכירה ה

א

כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב"מ פרק הזהב (דף מ"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:

ב

כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב"מ פרק הזהב (דף מ"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:

ג

כל המטלטלין קונין זה את זה עד ולא הצריכו בו משיכה. הכל ב"מ פרק הזהב (דף מ"ד) ובבתרא פרק המוכר את הספינה:

ד

וכן ראובן שמכר מטלטלין עד ולא הצריכו בו משיכה: כתב הראב"ד ז"ל דבר זה אין לו שורש וכו': ואני אומר זו מחלוקת ישנה היא ויפה עשה שהלך בדרך רבותיו שחייב אדם לומר כלשון רבו ועיקר ההלכה פ"ק דקדושין ובב"מ פ' הזהב:

אבל אם היה לו חוב עליו שלא מחמת המכר וכו' עד שהמטלטלין נקנין בה: כתב הראב"ד ואפילו למי שפרע עכ"ל: ואני אומר עיקר זאת ההלכה פ' קמא דקדושין ופ' הזהב והכלל הגדול אצלנו שאין בה מי שפרע אלא במקום שחוזר מחמת שלא משך למאן דאמר משיכה קונה או שלא נתן את הכסף למ"ד מעות קונות אבל שאר הקניינין נעשו כהלכתן וכדברירנא לקמן במקומן בלשון ר"מ ז"ל שכתב כן והכי סלקא שמעתין פרק הזהב:

ה

הקרקעות והעבדים והבהמה עד ואחד מהם אין יכול לחזור בו. פ"ק דקדושין:

ו

אין קונין וכו' עד אלא בכליו של לוקח. הקנה אחד כלי למוכר עד טומאת בגדים, וכן אם אחז וכו' עד הרי זה קנה. פרק קמא דקדושין ובמציעא פ' הזהב ופ"ק וזה הביאור פ' כ"ב דהל' כלים:

ז

אין קונין וכו' עד אלא בכליו של לוקח. הקנה אחד כלי למוכר עד טומאת בגדים, וכן אם אחז וכו' עד הרי זה קנה. פרק קמא דקדושין ובמציעא פ' הזהב ופ"ק וזה הביאור פ' כ"ב דהל' כלים:

ח

זה שכותבים בשטרות וכו' עד להוציא כליו של מוכר: כתב הראב"ד ז"ל ביה למעוטי מטבע עכ"ל: ואני אומר עיקר חילוקין אלו הן במציעא פ' הזהב (דף מ"ז) שלהי גמרא מתני' קמייתא דגרסינן א"ר ששת בריה דרב אידי כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקני ביה במנא לאפוקי מדרב ששת דאמר קונין בפירות דכשר לאפוקי מדשמואל דאמר קונין במרוקא למקניא לאפוקי מדלוי דאמר בכליו של מקנה למקני ולא לאקנויי ביה רב פפא אמר למעוטי מטבע ורב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה א"ד ביה ר"פ אמר למעוטי מטבע דכשר רב זביד ואיתימא רב אשי אמר למעוטי איסורי הנאה אבל מרוקא לא איצטריך ע"כ. הנה עיניך רואות שפסק ר"מ ז"ל כרב אשי דהוא בתרא לשתי הלשונות ומה אשיב שואלי דבר ללשון השגות אלא אם כן היה לו גירסא אחרת:

ט

זה הקניין א"צ להיות בפני עדים אלא אם היה בינו לבין חבירו קנה שלא הצריכה תורה עדים בדיני ממונות אלא לכופר אבל המוכר או הנותן או השוכר או המשאיל וכיוצא בהן א"צ עדים וכיון שקנה הקונה בדרך מן הדרכים שקונין בהן בין בהגבהה בין במשיכה בין במסירה בין בקניין בין בכסף בין בשטר או חזקה קנה ואע"פ שאין שם עדים: כתב הראב"ד ז"ל אין הכל מודים בקניין עכ"ל: ואני אומר אמת הוא שמחלוקת ישנה היא ור"ת ז"ל ורבותינו בעלי התוס' עמדו בשיטת ר"מ ז"ל בקידושין פרק האומר (דף ס"ח) ומדמסיק לה תלמודא לא איברו סהדי אלא לשקרי:

י

המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב"ב פרק יש נוחלין (דף קי"ד):

יא

המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב"ב פרק יש נוחלין (דף קי"ד):

יב

המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב"ב פרק יש נוחלין (דף קי"ד):

יג

המוכר או הנותן עד דבר אחד כלל. בב"ב פרק יש נוחלין (דף קי"ד):

יד

הדברים שאין בהן ממש וכו' עד עיקר הידוע: כתב הראב"ד ז"ל אבל השתוף עצמו נקנה בקניין עכ"ל: ואני אומר עיקר ההלכה ריש ב"ב (דף ג') על מתני' דקתני השותפין שרצו לעשות מחיצה כו' דקא פריך תלמודא וכי רצו מאי הוי ומוקי לה בשקנו מידו והדר פריך נמי להדיא וכי קנו מידו מאי הוי קניין דברים בעלמא הוא. ומ"ש הראב"ד ז"ל סברא היא והרוצה לעשות יש לו אילן גדול על מה שיסמוך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.