משנה למלך/מכירה/ה

משנה למלך ‏ מכירה ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

החליף חמור בפרה וטלה כו'. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר פרק י"ב מהלכות זכייה ומתנה הלכה י"ג):

ה

הקרקעות והעבדים וכו' כל אחד מהם וכו'. כתב ה"ה שדעת רבינו שדין קנין הוא אפילו בלא כסף וכן עיקר. וראיתי להרב מהרימ"ט ח"א סימן קנ"ב (דף ר"ה ע"ג) שכתב בההיא דנחלקו הראשונים היכא דכתוב שטר המכירה ולית ליה ראיה דיהיב דמי וז"ל ולכך נקט רב האי כי האי לישנא דאמר והיכא דזבין איניש קרקע בין בשטר בין בעדים כו' ולא אמר נאמן המוכר לומר לא קבלתי הדמים דדוקא משום דידעינן שלא היה שם כי אם שטר או עדים בקנין שעדין מחוסר נתינת דמים לקיים המכר כו' יע"ש. והרב סתם הדברים דבקנין בעיא נתינת דמים לקיים המקח וכמה מהראשונים דס"ל דקנה בלא נתינת דמים וכמה שכתב מרן הב"י ס"ס קצ"ה יע"ש וזה דעת רבינו כדכתיבנא:

ח

זה שכותבין בשטרות כו'. מפורש בפרק הזהב א"ר נחמן לא שנא אלא בכלי אבל בפרי לא ופירש"י אבל בפרי כל דבר שאינו כלי לא ואפילו שוה הרבה. ולא מיעט רש"י אלא בעלי חיים אבל בבגדים הוו כלי. בני שמואל סי' כ"ב ודוק: כתב מהרי"א בכתביו סימן ר"י על השטר שכתוב בו וכל הדברים דלעיל עשינו בקנין גמור ואין בו במנא דכשר וכו'. אמנם נראה דאין להוציא ממון בשטר זה דיד בעל השטר על התחתונה כו' יע"ש. והרב ז"ל לא ביאר לנו פיסול שטר זה דכתוב בו בקנין גמור משום דההיא דמרדכי פרק מי שמת אם הוא משום דמספקא לן דאפשר דקנין גמור פירושו הוא קנין חזקה וכמ"ש ריצב"א או משום דאפשר דקנה בפירות או במטבע או באיסורי הנאה דכל שקנה באחד מאלו הדברים לא מהני הקנין ובשטר זה איכא למיחש שקנה באחד מאלו הדברים כיון שלא כתב במנא דכשר וכיון דספיקא הוא יד בעל השטר על התחתונה. ומהמשך דבריו נראה דטעמא דפיסולא הוא משום דאיכא לספוקי בחזקה שהשואל רצה לומר דסתם קנין הוא חליפין ועל זה השיב הרב דריצב"א חולק על זה ועוד דיש לחלק בין לישנא דסופרים ללישנא דגמ' ובלישנא דסופרים אפשר דאף אליבא דתוס' אפשר לפרש דקנין הוא חזקה ועוד דבשטר זה איכא ריעותא מדלא כתיב ביה במנא דכשר שהוא לשון השגור בכל השטרות משמע דקנין זה הוא חזקה. אלא שאח"כ נרגש הרב ממ"ש בשטר קנין גמור ר"ל קנין המועיל ועל זה הביא ראיה מתשובת רבינו שמחה ורבינו ברוך שלא הכשירו אותו שטר משום דהוה כתיב ביה שנתנו לו הפירות של הקרקע בקנין גמור. ולפי כוונה זו נ"ל דיש לחלק דלעולם פירוש קנין גמור הוא קנין המועיל דאם הוא דבר דשייך בה משיכה פירושו משיכה כדינא ואי חזקה חזקה ואי חליפין חליפין אבל בנדון המרדכי שטעם הפיסול היה משום דלא הקנה לו הפירות כראוי כי לא הקנה לו קרקע לפירות כי כתב לו קניין המועיל מאי הוי דהא להקנאה זו דהקנה פירות הקרקע לא מהני ליה שום קנין. אבל היכא דהריעותא היא מצד הלשון כנדון הרב אלא שאנו מסתפקים אם נעשה הדבר בקנין המועיל לאותו דבר כל שכתוב בו בקנין גמור מאן לימא לן דלא מהני כיון דפירושו הוא קנין המועיל. ולפי חילוק זה כל שכתב לו בקנין גמור תו ליכא לספוקי בשום ענין אם היה במטבע או בשאר הדברים שאין קונין בהם. תו ק"ל בדין זה כיון דאליבא דכ"ע מידי ספיקא לא נפקא דאפשר דקנין זה היה קנין סודר לא שייך הכא לומר יד בעל השטר על התחתונה כיון דהשטר מתבטל לגמרי וכמ"ש הרא"ש ז"ל. ושאני ההיא דמרדכי דלאו משום ספיקא אתינן למיפסליה אלא משום דהריעותא היא לפנינו שהקנה לו פירות הקרקע ואם אינו אומר שהקנה לו קרקע לפירותיו אנו מהוים קנין חדש מדעתנו דבר שלא הוזכר בשטר אבל בנדון זה שלשון השטר סובל שני פירושים ולפי הפירוש האחד מתבטל השטר לגמרי אין לומר בזה יד בעל השטר על התחתונה ועיין בפ"מ ח"ב סימן ז"ך. וראיתי למרן בס' ב"ה שהביא דברי מהרי"א וכתב וז"ל ואין דבריו נראין לי דמסתמא אמרינן שקנה במנא דכשר ומה שנוהגין לכתוב אותו אינו אלא לרווחא דמלתא ע"כ. וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' ר"ג הביאה מרן הב"י ס"ס ס"ח יע"ש:

יא

יש דברים הרבה שאינן צריכין קנין כו'. דע דלכ"ע שאלה בעיא קנין ועיין מהרימ"ט ח"א סי' ס"ג שהכריח דין זה ועיין בתשובת מהר"ר ברוך אנגי"ל סי' א' שדבריו שם הם תמוהים:

יד

הדברים שאין בהם ממש וכו'. ז"ל מרן הב"י סי' קצ"ה וכתב עוד וכתב רבינו האי דדבר שאין בו ממש כגון אויר ודירה ואכילת פירות בלא גוף לא מהני קנין כו' ואין כן דעת הרשב"א כו'. והיכא דאיכא ב' קניינים אפשר דמודה רבינו האי דמהני וכמ"ש הרמב"ן בתשובה הביאה מרן בסי' הנזכר ועיין מהרש"ך סי' י"ג מהרש"ל ח"מ סי' ל' פ"מ ח"א מ"צ ח"ב סי' י' ועיין מהריב"ל ח"ג סי' מ"ג שהביא סברת הרשב"א בסתם ולא כתב דרבינו האי חולק אפשר דטעמו משום דס"ל דאף רבינו האי מודה להרשב"א בדאיכא שני קניינים ועיין בתשובת מהר"י הלוי סי' קצ"ו שחולק בזה ועיין מהריב"ל ח"ד סי' כ"ה שכתב שכל הפוסקים חולקים על הרמב"ן מדשתקו ולא הזכירו חילוק זה וצ"ע. ועיין מהריט"ץ סי' כ"ח ומהרא"ש סי' פ"ג וקל"ג ודוק. ועיין שער אפרים סימן קל"ג ובתשובת הרשב"א שהביא מרן סי' י"ב מי"ג וסי' רמ"א מ"ד ובתשובת הרשב"א שהביא מרן סי' רנ"ג מ"ו ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף