מגדל עוז/מכירה/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ מכירה ד

א

כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:

לפיכך אין כליו וכו' עד אע"פ שהוא ברשות לוקח. בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) ובב"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ"ח) מייתי לה וממדה של סרסור דקא דייקינן התם שמעינן נמי לקונה מדה שכתב והכל הסכימו שיפה כתב:

ב

כליו של אדם כו' עד או כמו שהונחו בתוך ביתו. פרק המוכר את הספינה:

לפיכך אין כליו וכו' עד אע"פ שהוא ברשות לוקח. בגיטין פרק הזורק (דף ע"ט) ובב"ב פ' המוכר את הספינה (דף פ"ח) מייתי לה וממדה של סרסור דקא דייקינן התם שמעינן נמי לקונה מדה שכתב והכל הסכימו שיפה כתב:

ג

מסירה אינה קונה אלא ברה"ר וכו' עד לרה"ר קנה: כתב הראב"ד ז"ל נ"ל שאין זה הדין בחפץ וכו': ואני אומר תמה אני על קושיא זו הפלא ופלא שכבר כתב ר"מ ז"ל פרק שני של אלו ההלכות שהספינה נקנית במסירה ולא במשיכה אלא אם כן הקפיד המוכר ואמר לו קנה במשיכה ונתן בו טעם לשבח קיים כדאיתא בפ' המוכר את הספינה להדיא וגם שאר אלו הדינין והמשיכה כולן מפורשין שם אין צריכין לפנים ולא זאת הקושיא לפני לפנים ולדעתי לא יצאה מפיו אלא שכתבוה על שמו:

ה

טעון של פירות כו' עד וכיוצא בו כמו שביארנו. עיקר אלו ההלכות פרק המוכר את הספינה והביאור לעיל פ"ג:

ו

טעון של פירות כו' עד וכיוצא בו כמו שביארנו. עיקר אלו ההלכות פרק המוכר את הספינה והביאור לעיל פ"ג:

ז

היו הפירות בסימטא או בחצר של שניהם וכו' ואם אמר לו כור בל' סאה בסלע וכו' עד ואע"פ שלא מדד כמו שביארנו: כתב הראב"ד ז"ל ערבוב דברים אני רואה בכאן וכו': ואני אומר גם בזה אני אומר שלא יצא מפיו לעולם כי זה אינו ערבוב דברים אלא מחלוקת ישנה מפורסמת היא פ' המוכר את הספינה גמרא מתני' דהמוכר פירות וכו' וגרסינן עלה בגמרא (דף פ"ד:) א"ר אסי א"ר יוחנן מדד והניח על גבי סימטא קנה א"ל ר' זירא לר' אסי שמא לא שמע רבי אלא במודד לתוך קופתו א"ל דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא מודד לתוך קופתו מאי למימרא ושיילינן קבלה מיניה או לא קבלה מיניה ושקלינן וטרינן עלה טובא וכולה סוגיא בעי למפלגי בין מודד לתוך קופתו למודד על גבי קרקע ולא קמה לה וגם ר"י אלפס ז"ל השמיט כל אותה סוגיא מן ההלכות לפי שאינן קיימות אלא הביא ההלכות פסוקות כולן עד שהביא הא דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כור בל' כו' ומייתי עלה לאותובי הא דתניא ברשות לוקח כיון שקיבל עליו מוכר קנה לוקח והא דרב ושמואל הלכתא היא ואוקמה בסימטא כדמוקי לה תלמודא לאוקמא נמי בכליו של מוכר וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל כך העמידוה והכריעוה כמו שהכריעה ר"י אלפס בהלכות ועל הדרך הזה הלך ר"מ ז"ל שהוא דרך רבותיו והביאה למעלה פ"ג והכותב על זה שהוא ערבוב נגרר אחר גירסת ר"ח ז"ל שגורס בה אם היתה מדה של אחד מהם ראשון ראשון קנה ואע"ג דלא נתמלאה המדה ופרקי' הכא במאי עסיקינן דא"ל הין בי"ב סלעים לוג בסלע וכדאמר רב הונא שנתות היו בהין הכא נמי שנתות היו במדה והוצרך להמשיך כל הסוגיא לפי זה, אבל הראשונים סומכין על הגירסא האחרת והעיקר אצלם אם פסק וכדמסיק תלמודא להדיא פסק סמכא דעתיה לא פסק לא סמכא דעתיה והיא דעת מוסכם ופשוט דרך הגמרא כפשוטה וגם ר"מ ז"ל כתב כל פסק ופסק בפ"ע בכל זה הפרק מתחלה וע"כ ועל דרך התלמוד. ולפי שכתב הכותב שהן ערבוב דברים צריך אני לבררן כדי שיראה המעיין איך בירר ר"מ ז"ל הסולת והניח הפסולת ואוכיח כל אחת ואחת על סדר הכותב. הראשון שאמר שלא פירש לאיזה כלי עירה, דע כי עשה זה וסתם בחכמה ולגלות כי דעתו כדעת רבותיו נ"ע בין עירה על גבי קרקע בין עירה לתוך קופתו כמ"ש דכיון שהגביה לאחר הפסק קנה בכ"מ וכדמוקי בריש שמעתין הגבהה קונה בכ"מ. והב' שעוסק בכלי של מוכר וא"כ אפילו מדד כל הכור לא קנה ואפילו בסימטא אלא אפילו הכניסן לרשות לוקח, דע כי זה הכותב הלך אחר שיטתו שפרסמתי אבל ר"מ ז"ל כבר כתב למעלה שאם היו הפירות ברשות הלוקח כיון שקיבל עליו המוכר למכור קנה לוקח ואע"פ שעדיין לא מדד עכ"ל. וזה מפורש בסיפא דהא ברייתא דקתני ארבע מדות במוכרין וכו' עד ברשות לוקח כיון שקיבל עליו המוכר קנה לוקח. השלישי שהיה לו לכתוב שאפילו מדד לתוך כליו של לוקח הואיל ואמר לו כור בשלשים לא קנה ראשון ראשון, דע כי זה הכותב הלך גם בזה לפי שיטתו אבל ר"מ ז"ל כבר כתב בתחלת זה הפרק כי כליו של אדם בכ"מ שיש לך רשות להניחו קונה לו והיינו דרב אסי דתחלת שמעתין בהניח על גבי קרקע דאי בקופתו מאי למימרא וכולה סוגיין נמי מוקמא לה הכי ומצינא למימר ליה כדא"ל ר' אסי לר' זירא דמי האי מרבנן כדלא גמירי אינשי שמעתא כליו של לוקח מאי למימרא והא כליו היינו קופתו ומסיקנא כדכתיבנא כמה זימני דלא שנא מדד ונתן בסימטא ולא שנה נתן בקופתו קנה אלא ודאי ליכא לאוקומה אלא כדאוקמה ואכרעה ר"י אלפס ז"ל והעומדים בשיטתו:

ח

וכן המוכר יין או שמן לחבירו עד אין אחד מהן יכול לחזור בו. בפרק המוכר את הספינה (דף פ"ז):

ט

וכן פירות שהיו צבורין וכו' עד ברשות לוקח: כתב הראב"ד ז"ל והמדה של לוקח עכ"ל: ואני אומר הוא הולך לפי שיטתו ואנחנו לפי שיטתנו נאמר אם המדה של לוקח מאי למימרא כדכתיבנא בסמוך:

י

היתה המדה של אחד מהם וכו' עד על הרשמין שבה: כתב הראב"ד ז"ל קנה ראשון ראשון ואפי' בסימטא עכ"ל: ואני אומר גם בזה רומז ללכת אחרי שיטתו ואנחנו לפי שיטתנו פשיטא דבהכי מיירי מרישא דהאי ענינא ועד השתא וכדברירנא טעמא על לשון ר"ח ז"ל המוקדם פרטיי וגם בסמוך כוללו כללי:

יא

זה כלל גדול כו' עד וא"כ דמיו קצובין כמו שביארנו. פרק המוכר את הספינה והביאור בזה הפרק עצמו:

יב

זה כלל גדול כו' עד וא"כ דמיו קצובין כמו שביארנו. פרק המוכר את הספינה והביאור בזה הפרק עצמו:

יג

לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ"ה:):

יד

לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ"ה:):

טו

לפיכך המושך חמרים עד סוף הפרק. פרק המוכר את הספינה (דף פ"ה:):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.