לבושי שרד/חושן משפט/מח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
בש"ך ס"ק ב' החזיק בדעת ע"ש. ויש להביא ראיה דלא כוותיה מהך דנמצא שטר חוב דפריך היכי דמי כו' ע"ש כל הענין. ואמאי לא חיישינן שמא כבר לוה בו ופרעו ונמחל שעבודו ומיירי כשטוען פרעתי ואמרו חכמים אם יש בהן אחריות נכסים לא יחזיר דלמא ב"ד נפרעים בשטר כזה ממשעבדי ואם כן עכשיו הוה בטל במקצתו ובטל כולו משא"כ אם אין בהם אחריות ולא הוי בטלה מקצתו ודמי לכ"י כמ"ש סמ"ע כאן בשם הע"ש ור' מאיר ס"ל אחריות טעות סופר לכן בין כך ובין כך לא יחזיר אלא ודאי דלא כע"ש.
ועיקר ראיית הש"ך ממה שהקשה הרמב"ן נ"ל דלאו ראיה כלל דעיקר הקושיא למה יתנו לו הא יגבה ממשעבדים והש"ך עצמו סימן ר"ז ס"ק ט"ז הוחזק בקושיא זו שדוחק לומר שהולך עמו לב"ד ע"ש מיהו למ"ש בסימן נ"ה על הגליון אין זה קושיא ועיין מ"ש בגליון הש"ך סימן ר"ז ס"ק ט"ז הנ"ל ותבין.
מיהו אעפי"כ בגוף הדין צע"ג וכן מוכח דפריך שם בכתובות על רבא טעמא דנמחל אבל למחזי כשקרא לא חיישינן דלמא מחזי כשקרא אינו פסול רק לענין משעבדי ואף דאמר רבא לשון פסול דהא גם בשטרי חוב מוקדמים איתא פסול ואפילו הכי פסקו כמה פוסקים דגובה מבנ"ח כמבואר בסימן מ"ג ודלמא ה"נ דכוותיה אף דבלשון רש"י שם יש פנים לכאן ולכאן מכל מקום ראיה זו נכונה הוא ודו"ק היטב בכל זה: