יצחק ירנן/כלי המקדש/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ כלי המקדש ח

ו

עיין מ"ש המל"מ וז"ל באמצע דבריו דהא דקי"ל דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה היינו דוקא היכא שהודלקה בהיתר אז הנהנה מאותו האור אינו מועל משום דאין בו ממש וכדאיתא בפרק כל שעה אבל הלוקח פתילה של הקדש ומדליקה אין לך מועל גדול מזה עכ"ל. פירוש דבריו כשהפתילה של הקדש הודלקה בהיתר דהיינו לצורך הקדש אז כשנהנה מהשלהבת אינו מועל ברם במדליק הפתילה של הקדש נמצא מועל בפתילה שנהנה ממנה שהיא קודש וודאי מועל ולפי"ז אין מקום למה שהקשה עליו הרב יד מלאכי בכללי הדינים אות קו"ף סי' תקמ"ד מדברי רבינו פ"א מהל' שופר דין ג' גבי שופר של עולה שכתב רבינו דאין בקול דין מעילה אף שהשופר בידו, דהתם אינו נהנה מהקרן עצמו אלא מהקול ומשו"ה ליכא מעילה משא"כ בפתילה שנהנה מהפתילה עצמה ובמה שנהנה ממנה לא נשאר ממנה כלל חשיב מועל מן ההקדש. ברם במה שהקשה להרדב"ז בשניות סי' רצ"ו שכתב דבמריח תפוח או ורד של הקדש או מדליק מנר של הקדש מעל מפני שנהנה מגוף של הקדש קשה משופר של עולה שכתב רבינו דלא מעל וכן הקשה הרב שער המלך בפ"ה מהל' יו"ט הט"ז בסוף דבריו יעו"ש.
ולענ"ד יש להליץ בעד הרדב"ז דאינו דומה כל נידונות הרדב"ז לתוקע בשופר של עולה דתוקע בשופר של עולה קרן זה אינו עשוי לתקוע אלא אדם זה תיקנו לתקוע והנאתו ממנו אינו אלא קול בעלמא בזה אמרינן קול וכו' אין בו משום מעילה אמנם בתפוח או ורד של הקדש המריח בו מעל כיון דריח זה בגופו הוא ובבריאתו נברא הריח נמצא נהנה מגופו של הקדש וכן אם לקח כלי שיר של הקדש וניגן בו שעשוי כלי לנגן במקדש כשמנגן לחולין נמצא נהנה מגופו של הקדש וכן כשמדליק משלהבת של הקדש נמצא נהנה מן ההקדש ממש משא"כ כשהולך לאור שלהבת ההקדש או כששומע קול כלי שיר שמנגנים במקדש שאינו נוטל מהקדש כלום אלא הקדש במקומו עומד ואינו נוטל ממנו כלום בזה אמרינן קול ומראה וריח אין בו משום מעילה הכלל העולה דכל הנהו דכתב הרדב"ז דאית בהו מעילה הנאתן בגופן קודם דמשתמש בחולין משא"כ בשופר הך הנאה אינה בגופו של קרן בקודש אלא בחולין כיון דהוי קול ליכא מעילה ודוק. גם מה שהקשה עוד שם הרב שער המלך להרדב"ז לחלוקה שכתב דמדליק משלהבת של הקדש מעל ממה שפירש רש"י ברישא דמתני' בפ"ה דביצה ושלהבת כרגלי מי שהביאו כגון הדליק נרו בשלהבת חבירו וכו' וא"כ סיפא דקתני גחלת של הקדש וכו' ושלהבת לא נהנים ולא מועלים הוי דומיא דרישא שהדליק נרו משלהבת של הקדש ואפ"ה קתני לא מועלין לא קשה דמה שפירש רש"י כן הוא מוכרח דבשלהבת כרגלי מי שהביאו אי אפשר לפרש אלא שהדליק מנר של חבירו דלא שייך שהלך לאור שלהבת חבירו משא"כ בשלהבת הקדש דשייך שם שהלך לאור השלהבת אמרינן דדוקא בזה לא מעל אבל בהדליק בנר של הקדש מעל ואינו הכרח שידמו אהדדי ממש וק"ל.
גם מה שהכריח מהירושלמי דס"ל דבמדליק נר מנר הקדש איסורא איכא ולא מעילה ומינה לש"ס דילן וכו' יעו"ש אינו הכרח דיש לדחות דמשום דהירושלמי [ד]ס"ל דבהולך לאור של הקדש שרי במדליק אוסר ולא מועל ברם בש"ס דילן דאוסר בהולך לאור של הקדש מינה דבמדליק מנר מועל והא בהא תליא.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.