ידי משה על בראשית רבה/פד

ידי משה על בראשית רבה פד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ידי משה על בראשית רבה - פרשה פד

פיסקא: ג  ה  ח  י  טו  טז  יח  

ג  [עריכה]

ביקש לישב בשלוה נזדווג לו שטנו של יוסף וכו' ד"א שהיה מגייר גרים. פירוש לפי שאין מקבלין גרים בימי שלמה וכו' רק בזמן שישראל טרודים ואינם יושבים בשלוה ויעקב ביקש לישב בשלוה ואז לא היה יכול לגייר גרים ע"כ נזדווג לו שטנו של יוסף מדה כנגד מדה שנתגלגל ע"י ונתקיים כי גר יהיה זרעך וגו':

ה  [עריכה]

בגמטריא רנ"ט וכו'. שמעתי החשבון במלואה אם לא תחשוב תשעה שנים שאז נקרא זרע קיימא כך שמעתי מפי דודי וכו':

ח  [עריכה]

לפי שקשה להו והלא בנימין היה צעיר והוא ממש בן זקונים אלא ע"כ לדרשא אתא דרוש נוטריקון ור' נחמיה דרש לשון זקינים דהיינו שם ועבר:

וישנאו אותו למה וישנאו אותו בשביל שיקרע הים לפניהם. ותמוה ונ"ל לפי שראו ברוח הקודש שעתיד הים להקרע לפניהם עיין פ' ע"ד דפירש"י והעליתם את עצמותי מזה אתכם ועצמות כל השבטים העלו ג"כ ואי' כל מי שאין בו קנאה אין עצמותיו מרקיבין והם היה להם קנאה ביוסף וקשה היאך לא נרקב אלא ע"כ שהקנאה והשנאה הי' כדין וק"ל:

י  [עריכה]

לפני עגליו של ירבעם שמעתי פירושו מפי הגאון הגדול מ"ו מהורר נפתלי כ"ן שהיה אב"ד בק"ק לובלין לפי שהם שנאו אותו ובקשו להרגו לפי שעתיד לצאת ממנו ירבעם שעתיד להעמיד שני עגלים בדן לזה אמר יוסף בנבואה עתידין לעשות אלילים אלמים לפני עגליו של ירבעם פי' הלא אתם עתידין לעשות ע"ז קודם עגלי ירבעם פי' שיעשו את העגל וזה שסיים ולאמר אלה אלהיך ודו"ק ולפני פי' קידם לעגלי ירבעם ע"כ דפח"ח ז"ל וזה שמסיים אלילים אצמים פי' לפי דאי' גחזי הי' חוקק שם בפי עגלי ירבעם והיתה מכרזת אנכי ה' וגו' היה מקום לטעו' משא"כ העגל לא היתה מכרזת ולזה קרא לעגל אלמיה ודו"ק היטב וקרוב לאמת דפח"ח וש"י:

משתיקותא דאימא קמה. פי' ע"ד שאחז"ל בשכר צניעות שהיתה ברחל שמסרה הימנים ללאה יצא ממנה שאול דכתיב בי' וא"ד המלוכה לא הגיד וזה שמסיים המדרש כנגד ה' פעמים שעתידין להשתחוות לו היה פי' שזכיתי למלוכה ע"י משתוקיתא דאימא ודו"ק:

טו  [עריכה]

היה סבור שתחיית המתים מגעת בימיו. פי' הגאון מהוררש"ק לפי דאי' בזוהר ר"י שנים יהיה התחיה לצדיקים קודם שאר העם ובשעת קבלת התורה היה ת"ה כדאית' בכל דיבור ששמעו יצאו נשמתם וכו':

טז  [עריכה]

ויפשיטו את יוסף זה הפינס וכו'. פי' כדאית' בזוהר ע"ד ארבעה בגדים שכהן הדיוט משמש בו לז"א וישליכו אותו הבורה והבור רק אין בו מים אבל נחשים ועקרבים היו בו פי' לפי שבגדי כהונה מכפרים על לה"ר ודווקא בעודנה עליו משא"כ אם אינם עליו אינם מכפרים כדאי' גבי ציץ במס' יומא וא"כ הם בקשו לדונו על לה"ר שדינו שנחש מכישו ואם היה הכתונת עליו זהו ד' בגדים היו מגינים עליו ע"כ הפשיטו אותו והשליכו אותו ודו"ק היטב:

יח  [עריכה]

ויעברו אנשים מדינים סוחרים עברו אותן הדיינים. פי' לפי שקשה למדרש שכתיב ב' פעמים אחד מלא ואחד חסר מדינים בב' יודי"ן אלא לדרשא אתא וקורא להסוחרים דיינים לפי שבדין קנו את יוסף:

אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף וכו'. וקשה והלא כל כסף הוא שקלים וא"כ הגיע לכל אחד יותר משני שקלים ונ"ל ליישב דאי' בר"ן טעם על שנתן יוסף לבנימין שלש מאות כסף ולכל השבטים לא נתן כלום לפי שקי"ל המוכר עבדו לבין הנכרים קונסין אותו עד עשרה בדמיו ודמי עבד היא שלשים שקלים ועשרה פעמים שלשים שקלים הוא שלש מאות שקלים א"כ החשבון מכוון שנתן לבנימין שלש מאות כסף וקנס לשבטים כסף זה ודו"ק והנה ידוע שראובן לא היה בשעת המכירה ויהודה לא הסכים עמהם על המכירה כדאיתא כל המברך את יהודה פי' המגדף לפי שלא היה דעתו מסכמת למכירה ואף שאמר למכרו לא היה רק שנתיירא שמא ימות בבור וא"כ נשתיירו ח' שבטים שלקחו עשרים שקלים צא וחשוב הגיע לכל אחד מן השבטים שני שקלים ומרצה מן הראוי לקנוס עשרה בדמיו הוא כ"ה שקל ואי' בבחיי שכל אחד מן ישראל מביא כ"ה שקל מן עשרים עד שבעים שנה וא"כ החשבון מכוון כ"ה שקל שהוא עשרה בדמיו ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף