הגדה של פסח (מרבה לספר)/מגיד/מדרש עשרת המכות

הגדה של פסח || הגדה של פסח (מרבה לספר)     עשרת המכות • כמה מעלות טובות

עשרת המכות • כמה מעלות טובות ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה טעמא דקרא כוס אליהו מעשה נסים מרבה לספר עיון תפילה קמחא דאבשונא שבלי הלקט

הגדה של פסח   מגידרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָּקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת. בְּמִצְרַיִם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיֹּאמְרוּ הַחַרְטֻמִּם אֶל פַּרְעֹה אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִיא. וְעַל הַיָּם מָה הוּא אוֹמֵר. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְיָ בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יְיָ וַיַּאֲמִינוּ בַּיְיָ וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ:

כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע עֶשֶׂר מַכּוֹת. אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

עֶבְרָה אַחַת.

וָזַעַם שְׁתַּיִם.

וְצָרָה שָׁלֹשׁ.

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים אַרְבַּע.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת:

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת. שֶׁנֶּאֱמַר יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים.

חֲרוֹן אַפּוֹ אַחַת.

עֶבְרָה שְׁתַּיִם.

וָזַעַם שָׁלֹשׁ.

וְצָרָה אַרְבַּע.

מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים חָמֵשׁ.

אֱמוֹר מֵעַתָּה בְּמִצְרַיִם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת:

---

---

מרבה לספר

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי יוסי הגלילי אומר וכו'. שמעתי מפי הגאמ"ו זצ"ל הטע' מה שנוהגין לזרוק מן הכו' י"ו פעמי' כדאי' בש"ע סי' תע"ג (דהייכי שיש לשפוך מעט מן הכוס לתוך הכף ומש' זורקין כשמזכי' דם ואש ותמרו' עשן ובעשר מכו'. וכן בג' סימני' דר' יהודא והנשא' בתוך הכף ישפוך. אבל לא מתוך הכוס עצמו כי הוא בזיון לכוס של ברכה וכ"ה בסידור האריז"ל ומנהג בני א"י ונכון) וכ' המ"א בס"ק כ"ח דבד"מ כתב לזרוק באצבע ע"ש הקרא אצבע אלקים הוא. והגהו' מנהגי' כ' לזרוק בזרת קטן ויש נוהגין לזרו' בקמיצה ואמר הגאמ"ו זצ"ל דפליגי בהאי תנאי דמ"ד באצבע סבר כרי"ג דאצבע כמשמעו הוא ומ"ד בקמיצה סבר כר"א דכל מכה הי' של ארבע מכות וקמיצה הוא אצבע רביעי וא"כ לקו ב"ד אצבעות. ומ"ד בזרת הוא סבר כר"ע דכל מכה היתה של חמש מכות והכה בכל חמש אצבעות דזרת הוא אצבע חמישי ודפח"ח. ובזה נ"ל מה דאי' בילקוט פ' וארא בשם פרקי ר"א שבקמיצה הכה הקב"ה למצרים ועל זה נאמר אצבבע אלקים היא עכ"ל משו' דר"א לשיטתו אזיל דכל מכה היתה של ארבע מכות וכוונתו שבקמיצה התחיל להכות את המצרים. אמנם אנן קיי"ל כר"ע וראוי לזרוק בזרת. והא דאמר רי"ג דלקו על הים משום דרצו להביאו לישראל תחת שער החמשים של טומאה לכך לקו חמשים מכות על הים. אמנם כל המכו' של מצרים היו ס' מכות כנגד ס' ריבוי ישראל שעבדו בהם בפרך ובשמות רבה פכ"ג אי' דר' יהושיע ס"ל כרי"ג יען ר"א סבר הואיל שמצרי' מררו חייה' לכך הביא עליה' מר מכות דהיינו מ' במצרים ור' על הים. אבל ע"י כך ר"ם ה' על כל גוים. אבל ר"ע סבר אצבע אלקים הוא כי אלקי' במלואו אלף למד הי מם הוא ש' לכך במצרי' לקו חמשי' וים ר"ן והכל עולה יחד כמנין ש':

ר"א אומר כל מכה היתה של ד' מכו' כו' חרון אפו אחת. עברה שתים כ"ה הגי' ברוב נוסחאות לפ"ז ר"א לא דריש משלחת מלאכי רעים כי סובר דסוף הקרא מפרש לרישא דקרא דאלו ארבע הם משלחת מלאכי רעים דאל"כ ה"ל למכתב לשון יחיד מלאכי רעה אלא קאי על אלו ארבע. אמנם במקצת נסחאו' וכ"ה במדרש ש"ט סי' ע"ח דדריש עברה אחת וכו' משלחת מלאכי רעי' ארבע. ולפ"ז מפרש דלא דרשינין ישלח חרון אפו. דס"ל דלא דרשינין תחיל' קרא רק דהשלחה הי' בחרון אף. לזה מפרש הקרא מהו דהיינו עברה וכו'. אבל ר"ע סבר דהנ"ל ישלח בם חרון אף: אלא דה"ק הכתוב ישלח בם חרון. ומהו החרון ומפרש אפו אחת וכו' ואפשר דטעמו דר"א משום דכל מכה היתה משמשת רביעית החודש לכך היתה המכה של ארבע מכות למלאות כל החודש. או די"ל משום דדין תשלומי כפל ארבע וחמשה. דר"א ס"ל דישראל נקראו צאן ויש לה' תשלומי ארבע דגנבו וטבחו הילדי' ומכרו ומש"ה יש להם תשלומי ד'. אבל ר"ע ס"ל דראוי להם תשלומי חמשה ועוד י"ל דלפמ"ש במכילת' פ' בא ר"א הקפר אמר דהיו נזהרין במצרי' ד' דברי' עריות. לשון הרע. לא שינו את שמם. ולא שינו בגדים ולשונם וא"כ בזכות זה לקו המצרים וזה טעם דר"א דכל מכה הי' של ד' מכות דהוא חשיב שינוי בגדים ולשונם כאחד. אבל ר"ע חשיב שינוי של בגדים לתרי זכיות וא"כ הוה חמש לכך כל מכה הי' של חמש. אמנם שאר מפרשי' כתבו דר"א ס"ל דהי' המכה מוכלל מן ד' יסודות. ור"ע ס"ל דמכה חמישית הי' מיסוד החמשי דהוא עול' הגלגלי'. ובעל מ"ה כ' דר"א ס"ל משום שהנחבל חייבים לו נזק. צער. שבת. בושת. אבל ריפוי לא שייך דישראל לא נתרפא על ידם רק רופא חנם ריפא להם. ור"ע סבר דאף על ריפוי מחויבים המצרים ע"ש שהאריך:

ר' עקיבא אומר וכו'. שכל מכה וכו' היתה של חמש מכות כ' בס' שיח יצחק הא דדריש לעיל ביד חזקה זה הדבר. ומופתי' זו הדם והא דמפרש דווקא אלו שני מכות משו' ד"ם דב"ר גמט' ר"ן כדע' ר"ע שלקו על הים ר"ן מכו' עכ"ל ויש לקיי' פסקא דלעיל גם לאינך תנאי ונקט דם דהוא תחילת המכות. ודבר הוא אמצע המכו'. כי לא תחשוב מכת בכורות דהוא נגגד כל המכות. וראי' בתרגום יונתן על פסוק וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואוף ית עמא דיפלחון להום דיין אנא במאתן וחמשין מחן עכ"ל הרי דס"ל כר"ע דעל הים לקו בר"ן מכו'. אך לא ידעתי למה מפרש כן פסוק זה וצ"ע. אי' במדרש ש"ט סי' ע"ח רע"א כל מכה הי' של חמש מכות שנ' אלקים נצב בעדת אל בקרב אלהי' ישפוט ונלע"ד ביאורו דקשה דהל"ל אלקים נצב בעדתו אלא דקאי על מכת מצרים דדן במידת אל ההוא לשון חסד. וגם אל לשון דין וחוזק כמו ואת אלי ארץ לקח. וכך הוא מכת מצרים כי הציל את ישראל בחסד עליון וחסד אל כל היו'. ולקה את מצרי' בחוזק ותוקף ולכך כתיב אל מוציאם ממצרים וקאמר בקרב אלהים כי הקב"ה שפט במדת ה' ר"ל ה' מכות. וכן על הים הי' ה' פעמים כך ר"ל ה' פעמים עשר וזש"ה בקרב אלהים ר"ל שתי אותיו' שלפניו ושתי אותיות לאחריו וה' הוא אמצעי מתיבות אלקים ישפוט כדעת ר"ע דכל מכה הי' של חמש מכות. או דנאמר כמ"ש לעיל דלר"ע היו כל המכות דמצרים ועל הים יחדיו ש' מכות כמנין אלקים במלואו אלף למד הי יוד מם. ואם ממלאין השם אז צריך למלאות בקרב האותיות וזהו בקרב אלקים ישפוט ר"ל במילואו של אלקים והבן:

ועל הים הוא אומר וירא ישראל את היד הגדולה. והקשו הלא במכת דבר כתיב הנה יד ה' הויה במקנך ובעל מע"ה תי' הואיל שחרטומי מצרים אמרו על מכת דם וצפרדע שהיה בלטיהם אמנם ממכת כנים ואילך הודו לדברי משה. לכך אמר משה במכה חמישית שהוא הדבר הנה יד ה' להורות שגם מכות ראשונו' היתה מאת ה' עכ"ד וקשה דא"כ במכת ערוב הי' לו למשה לומ' דהוא מיד לאחר מכת כנים. ולענ"ד כי במכ' כינם כתי' ותהי הכנים באדם ובבהמה. ובדבר כתיב בבקר ובצאן דבר כבד מאוד. ובברד כתיב על האדם ועל הבהמה. ובמכת שחין כתיב שחין אבעבועו' פורח באדם ובבהמה ובמכת בכורות כתיב וכל בכור בהמה נמצא כתוב בתורה חמשה פעמים למכות בהמה והם כנגד חמשה אצבעות שביד. ודבר הוא רק למכות הבהמות לכך אמר הנה יד ה' הויה במקנך אבל שאר מכו' לא היו רק באדם לבד. או די"ל משום דכתי' הנה יד ה' הויה במקנך אשר בשדה. בסוסים בחמורים. בגמלים. בבקר ובצאן. והם חמשה מיני בהמה ותו לא מידי. ומפני זה כתוב יד ה' שהוא חמשה אצבעות ועל כרחך לא הי' המכה באלו חמשה מיני' אבל לא באפס זולתו בכל סוג הבהמה דא"כ לא הוי להכתו' לפרוט אלו מינים אלא סתם יד ה' הויה במקנך. מוכח דלא שלטה מכת דבר בשאר מיני בהמה שוב ראיתי כן בזוהר פ' וארא ד"א דף ל"א ע"ב ושמחתי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף ·