דרישה/אבן העזר/ו

דרישה ‏ אבן העזר ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

(אבל אם נתן לה גטע"ת ורא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' כ"ד כ' דלכתחלה נמי יכול הכהן לגרש אשתו ע"ת. כ"פ):

ב

אין חילוק בין מיאון דחברי' כו' וכתב ב"י אע"ג דלכאורה נר' שדברי רבי' דברי טעם הם מ"מ י"ל דכיון דלענין שלא תחזור לו לא אתי מיאון דחברי' ומבטל גיטא דידיה ה"ה לענין כהונה דלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין לו' לענין זה אתי מיאון דחבריה ומבטל גיטא דידיה ולענין זה לא אתי:

ג

שגרשה מן הנשואין כו' וע"ל סי' קי"ט סעיף ז' דפ"ב וכ"כ מורש"ל שם כדעת הרמב"ן והר"ן דפסקו דאפילו בגרושת ישראל שלא נשאה עדיין אסור לדור עמה בחצר אחד משום פריצות ושם סעיף ה' פסק רמ"א (והוא מת"ה סי' רמ"ג. כ"פ) דאפילו בנשאת מותר ליכנס לביתה הואיל שאינו דר שם ואינו נושא ונותן עמה כו' ע"ש. (דתפסי בהו קידושין ובב"י עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל הויא זונה דלא תפסי קידושין) וכ"כ רבינו בסי' ז'. (ופנויה אפי' היא קדישה שהפקירה עצמה לכל אע"פ שהיא במלקות לא נעשי' זונה ולא מפסלה מן הכהונה כ"כ הרמב"ם. כ"פ):

ד

הנבעלת לבהמה לא עשאה זונה. (אע"פ שהוא בעדים והתראה היא בסקילה אינה נקראת זונה. כ"פ) בפ' הערל (דף נט) נפקא לה מדכתיב לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו' ותנן אתנן כלב ומחיר זונה מותרין שנאמר גם שניהם ב' ולא ד' ופרש"י אתנן כלב שאם אמר אדם לזונה הא לך טלה זה ותבעל לכלב ומחיר זונה שהחליף זונה בטלה מותרין למזבח מדשריא אתנן כלב אלמא לאו זנות הוא:

ה

ומשום טומאה כ"כ הרמב"ם והקש' המ"מ למה לוקה משום טמאה והא הוי לאו שבכללות ואפי' ישראל אינו לוקה על לאו זה מזה הטעם והניח הדבר בצ"ע.

ו

נאסרה עליו והקש' התוס' ונוקמא אחזקה שהיא כשרה לכהונה ונימא דלאו תחתיו זנתה וי"ל דאדרבא דאית לן למימר דהשתא לבעלה דנוקמא אחזקת הגוף שהיתה בתולה עכ"ל וכ' ב"י ואם קידש ובעל מיד נראה שאפילו אשת כהן מותרת דהא ודאי לאו תחתיו זנתה והכי דייק לשון רבינו ול' הרמב"ם שכתבו ולאח"ז בא עליה ונראה דה"ה לבא עליה לאח"ז ועדים מעידים שלא נפרד ממנה כל אותו זמן בענין שבודאי לא נבעלה לאחר באותו זמן דאפי' היא אשת כהן שרי.

ז

אין חוששין לה לפסלה מן הכהונה. וא"ת והא אמרי' לעיל ס' ד' א"א שיצא עליה קול כו' עד אבל היא בעצמה חוששין לה משום זונה י"ל דהכא מיירי שיצא עליה שם בעלמא ולא קול דלא אתחזק בב"ד אינו קול כדלעיל ולעיל מיירי בקול דאתחזק בב"ד אבל א"ל דלעיל בא"א מיירי שהכל נאסרו עליה דהא גם כאן יצא עליה שם מזנה ופרש"י עם עבד או כותי שנעשית זונה על ידו ושוים לכהן כמו א"א בישראל.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.