דברי שאול - עדות ביוסף/עדות/יג

דברי שאול - עדות ביוסף עדות יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין פסולין מדין תורה אלא קרובים ממשפחת אב לבד. זה רבות בשנים הקשה אותי חכם אחד מהא דאמרו ביבמות דף כ"ב ע"א אמימר אמר אפי' אחין מן האם נמי מעידין לכתחלה ומאי שנא מעריות עריות לכל מסורה עדות לבי"ד מסור והקשה הוא לשיטת הרמב"ם דקרובי האם אינו רק מדרבנן מה מדמה לעריות הא בישראל ג"כ אינו אלא רק מדרבנן ובגר לא גזרו. והנה אז באתי במגלת ספר ובתשובה כתבתי באורך ואשתקד כשהייתי בקארלסבאד כתבתי בחיבורי כתב יד נקרא קב הישר דלא קשיא מידי דשאני ישראל דרק משפחת האב קרויה קורבא ולא משפחת האם כמו לענין ירושה וכדומה א"כ שפיר כתב הרמב"ם דקרובי האם אינם פסולים מה"ת ומהאי טעמא י"ל דקורבה הבאה ע"י אישות אינו מן התורה משום דהרמב"ם לשיטתו שכתב בפ"א מנחלות הלכה ח' גם הבעל לאשתו אינו יורש אלא מדברי סופרים א"כ ממילא גם לענין פסולי עדות אינו פסול רק מדרבנן ועי' כ"מ שם שרצה לצדד דגם רבינו סובר שהוא מדאורייתא רק שמה שאינו מפורש בתורה נקרא מד"ס אבל מכאן ראיה שאינו רק מדרבנן ועכ"פ זה בישראל אבל בגר דאינו יורש משפחת אב ומשפחת אם שווים ממילא קורבת האם יותר מסתבר לפסל כמו בעריות ושפיר פריך מאי שנא מעריות כן כתבתי אז וכעת בהגיעי לכאן ראיתי דהדבר מפורש במשנה כל הראוי לירושה הרי דעדות תלוי בירושה ועי' בחידושי הר"ן שם:

ה

האב עם בן בנו פסול. בב"ב דף קכ"ח מר בר רב אשי אכשר באבא דאבא ולית הלכתא כוותיה. ולפענ"ד דמר בר ר"א לא אכשיר רק אם הנכד מעיד לזקנו וכעין דאמרו בסוטה דף מ"ט רבי רבי לאו ברך אנא וא"כ איתפליג דרא ונכון פירש הרשב"ם שיעיד הבן לאבי אביו ופירושו מוכח שהרי אמרו שם שלישי בשני כשר רבא אמר אף בראשון ועל זה קאי מר בר ר"א ומכשיר באבא דאבא אבל להיפך הראשון לשלישי ומכל שכן הזקן לבן הבן ודאי פסול ותדע שהרי מקרא מלא אם תשקור לי ולניני ולנכדי ודרשו בבראשית רבה וכן הוא בירושלמי פרק מי שמת עד כאן רחמי האב על הבן עד כאן לאחים השותפין ועי' במראה הפנים שם בהלכה ג' וא"כ ראינו דקורבת האב גם על בן הבן הוא. ובזה מיושב היטב קושית הקצות החושן סי' ל"ג בהא דאמרו ביבמות דף מ"ז קטן ויש לו בנים זה גדול וקשה הרי רש"י כתב הא דאינו נאמן הוא משום דקרוב הוא אצלו ואינו כשר להעיד וא"כ לר"י דנאמן הוא על בנו משום דכתיב יכיר א"כ על בן בנו ניהו דלא קאי עליו יכיר מ"מ כשר דהא בן בנו הוא וכשר להעיד למר בר ר"א. ולפי מ"ש אתי שפיר דאב הא פסול לבן בנו גם למר בר ר"א וא"ל כיון דהתורה האמינה על הבן א"כ ממילא אינו בן בנו אבל זה אינו כיון דהתורה לא נתנה נאמנות על בן בנו מתורת יכיר ממילא הוא בן בנו וגם על בנו אינו נאמן כמ"ש התוס' ד"ה ואין.

ובזה נראה לפענ"ד מ"ש התוס' ראיה על שלישי בראשון ממה דאמר בירושלמי משה מעיד לאשת פנחס ומשמע הא לפנחס אינו מעיד ש"מ דראשון בשלישי פסול ולפי מ"ש משה לפנחס בודאי פסול רק השלישי לראשון כשר אבל לא להיפך ועי' במשנה דף כ"ז ע"ב ברש"י ותוס' שם ד"ה ואלו ומשם אין ראיה דהא הוא להיפך מלמעלה למטה ומכל שכן במלמטה למעלה ועיי"ש בדף ק"ח דאמר רב אחי אבא לא יעיד לי הוא ובנו וחתנו אף אני לא אעיד לו אני ובני וחתני והיינו דכשם אמלמעלה למטה פסול הוא הדין מלמטה למעלה ועל זה פריך הש"ס והא רב אכשיר שלישי בשני או שלישי בראשון לא תנן והיינו כה"ג דהוי מלמטה למעלה אבל מלמעלה למטה פסול וא"כ נדחה ראיית ר"ת ובלא"ה כתבתי בגליון הש"ך דלפי מה שגרס הגאון מוהראו"ו ז"ל דבירושלמי צ"ל אהרן מה שיעיד א"כ אין ראיה דאבא דאבא הוי ראשון בשני מיהו המהרש"א בחידושי אגדות בזבחים דף ק"ב הביא ראיה דגם שלישי בראשון פסול דאל"כ היה יכול פנחס לראות נגעי מרים ומדברי רבינו נראה שאין נפק"מ בין מלמעלה למטה ובין מלמטה למעלה וצ"ע:

ו

כל אשה שאתה פסול לה וכו'. כן אמרו בסנהדרין דף כ"ח מהו שיעיד אדם באשת חורגו בסורא אמרו בעל כאשתו בפומבדיתא אמרו אשה כבעלה אמר רב הונא אמר רב מנין לאשה כבעלה דכתיב ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דודתך היא והלא אשת דודו היא מכלל דאשה כבעלה והמרדכי הובא ביתה יוסף סי' ל"ג וכתב בשם ריב"ם דהקרוב להבעל פסול לאשה אבל הפסול לאשה כשר לבעל וטעמו משום דבכל מקום אמרינן מה שקנתה אשה קנה בעלה אבל מה שקנה הבעל לא קנתה האשה ועוד דנפיק מקרא דאשה כבעלה אבל לא מפיק דבעל כאשה ודבריו נפלאו לפענ"ד דמלבד דאוקמי ענין קנין לעדות ולא קיי"ל כמשנה ראשונה דכל הראוי ליורשו אף גם דניהו דמה שקנה הבעל לא קנה האשה מ"מ רווח ביתא איכא ועי' בסי' ל"ז סעיף ט' לענין גזברין וקרובים והש"ך כתב דלענין נגיעת עדות לא בעינן נגיעה של ממון ואף לאחרונים שחלקו בזה דוקא בליכא הנאת ממון אבל באיכא הנאת ממון פסול גם מ"ש דנפיק מקרא דאשה כבעלה אבל לא מפיק דבעל כאשה לא נודע מנלן לחלק בזה.

ובשו"ת נודע ביהודה מהדורא תנינא חלק אהע"ז סי' ע"ו האריך בזה ודייק דהמרדכי ס"ל דאינו רק מדרבנן. ולפענ"ד דעיקר דיוק המרדכי הוא ממ"ש ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב הרי דהקפידה תורה בשביל כבוד אחי אביו ולא בשבילה ומה שסיים דודתך היא משום דאשה כבעלה ומזה יצא להמרדכי דלהיפך לא דאל"כ היה לו לומר ערות דודתך לא תגלה ועי' ברש"י ירמיה ל"ב י"ב לעיני חנמאל דודי שכתב שלא מצינו בכל המקרא אח האם קרוי דוד ועיין בעמוס ו' פסוק י' ונשאו דודו ומסרפו וגו' ופירש הרד"ק דודו אחי אביו ומסרפו הוא אחי אמו מזה מבואר דאחי האם לא מקרי דודו מן התורה ועיין ברמ"א סי' ל"ג סעיף ג' שהעתיק דברי המרדכי לענין שלישי בראשון ובמרדכי קאי לענין תרי בעל כאשתו עיי"ש בנוב"י. ולפענ"ד כיון דתרי בעל כאשתו לא אמרינן הו"ל כבוד אחר וכמו דאמרו בש"ס לענין חתנו ולכך במה שקנתה אשה קנה בעלה הו"ל שלישי בראשון דפסול לר"ת אבל להיפך לא ובזה מיושבין דברי הרמ"א משום דהוי כדור אחר:

ז

כל שתי נשים וכו'. הכ"מ טרח למצוא טעם מהיכן יצא לו זה דתרי בעל כאשתו לא אמרינן גם תמה על הגהות מיימוני שכתב וכן פירש ר"י והרי רבינו לא פי' כן שהרי כתב שאין אדם מעיד לחתן אחי אשתו ולפענ"ד נראה שרבינו ס"ל כמו שהבין הרמ"א בדברי המרדכי וכמ"ש לעיל דתרי בעל כאשתו כיון שנתרחק כ"כ הו"ל כשלישי בראשון וכדאמרו בש"ס דף כ"ח חתן בנו כיון דמעלמא אתא כדור אחר דמי וניהו דרב ס"ל שם דלא יומתו אבות על בנים ובנים וכו' לרבות דור אחר היינו בחד בעל כאשתו אבל בתרי בעל כאשתו כיון דאתפלג כל כך הו"ל כדור אחר והוי כשלישי בראשון לכך כשר אלא שעדיין תמוה הא לחתן אחות אשתו ג"כ הו"ל תרי בעל כאשתו ולמה פסל רבינו. אמנם נראה דהנה כבר כתבתי למעלה דיש לומר דשלישי בראשון הוא דכשר דהו"ל מלמטה למעלה אבל מלמעלה למטה פסול ולפ"ז יש לומר דאף דתרי בעל כאשתו הו"ל כשלישי בראשון מ"מ כיון דאינו ממש שלישי בראשון א"כ אף שמדברי רבינו נראה דאף שלישי בראשון כשר מ"מ זה דוקא בשלישי ממש אבל כאן שאינו שלישי עכ"פ הוא לא יעיד לחתן אחות אשתו דאף דנחשב כראשון בשלישי אבל אינו שלישי כלל ולכך מלמעלה למטה פסול אבל בשני בשני בתרי בעל דהקורבה שוה ואין כאן מלמעלה למטה וכה"ג שרי ומה שמעיד לבן גיסו מאשה אחרת הוא משום דאתפלג כל כך וכאן אפילו מלמעלה למטה דהא הבן אינו קרוב כלל אף לאשתו ולא לאחותה וזה נכון מאד:

יא

אבי חתן ואבי כלה מעידין זה לזה. לפענ"ד היה נראה דדוקא כשהיא ארוסה הוא דהמחותנים מותרין להעיד דלא נתקרבו עדיין אבל כשהיא נשואה ומכל שכן שכבר הולידו בנים שבודאי הם קרובים שהרי יש לשניהם בני בנים ופשיטא דהוי קורבה וכן יש לדייק מדנקיט אבי חתן ואבי כלה והרי גדולה מזו ס"ל לרבה בר בר חנא דמעיד אדם לאשתו ארוסה ואף לדידן דלא קיי"ל כן מ"מ לקרובי ארוסתו מותר כמ"ש רבינו לקמן בהלכה י"ד ואף דשם אין מקבלין לכתחלה עדות ארוס היינו דוקא לגבי ארוסה עצמו אבל לא למחותנים אבל כל שהם נשואים לא יעידו ועיין מהרי"ק שורש ק"ה שבנה על זה בנין מדנקט ותנא תונא כלה משמע דוקא כשהיא נשואה וא"כ מכל שכן כאן דהוה ליה למנקט אבי הבעל ואבי האשה ועל כרחך דחתן וכלה דוקא. אמנם מדלא מצינו לאחד מהפוסקים שיחדש כן נראה לפענ"ד כיון דרצה להכשיר באבא דאבא וניהו דלא קיי"ל כוותיה היינו לגבי בן הבן דאב עם הבן נחשב ראשון בראשון והוי ראשון בשני אבל המחותנים כמו זר נחשבו וגרע מקרובי אישות.

וזה לפענ"ד מה שהמליצו ולא דמי אלא כעוכלא לדנא ופירש"י כמגופה שאינה דומה לחבית וערוך גורס כעובלא לדנא ופירש כסוי החבית שאין בהם דיבוק אלא הנחה בלבד ולא נודע הכוונה ונראה דכל הקורבות אף קורבת אם או אישות שאחרי כן נעשו דיבוק עצמו אבל המחותנים אין להם דיבוק רק כמו שמניחין המגופה בחבית דכמו כן יוכל להניח בחבית אחרת והוא הדין כאן מחותנים אין להם שייכות זה לזה כן נראה לפענ"ד אשרי ההוגה בם ומדקדק בדבריהם. והנה בשנת תרח"י טו"ב אדר אירע שאחד מעידי גט היה מחותן עם אבי המגרש ופסלתי הגט דאף דאבי החתן והכלה כשרים היינו משום שהם זרים אבל מחותן עם בנו וכלתו הוא ראשון בראשון והאח ואחות הם ראשון בראשון ופסולים כן נראה לפענ"ד ועיין בסדר גיטין פוסל גם אבי חתן ואבי כלה עיי"ש:

יד

אין פוסלין אותו. עיין כ"מ שדקדק מדברי רבינו דלכתחילה אין מקבלין אותו אבל בב"י כתב דמרא"ש משמע דכשר אפי' לכתחלה ועיין בר"ן בחידושיו לסנהדרין דף כ"ח:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.