קרית ספר/עדות/יג

קרית ספר ‏ עדות יג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אזהרת שמב שלא יעיד קרוב דכתיב לא יומתו בנים על אבות וגו' כדתניא פרק זה בורר דף כ"ז מה תלמוד לומר אם ללמד שלא יומתו אבות בעון בנים ובנים בעון אבות הרי כבר נאמר איש בחטאו יומתו אלא לא יומתו אבות על בנים בעדות בנים ובנים לא יומתו על אבות בעדות אבות ועל כרחיה הני ב' אבות באחין משתעי שהם קרובים מן הכל דבאב ובנו לא מצית למימר דאם כן לא הוה קרי להו אבות אשכחן אבות לבנים ראובן לבן שמעון ובנים לאבות בן שמעון לראובן וכל שכן אבות להדדי דהא בנים מכח דידהו קאתו ואימעיטו להו מהאי קרא אחיו ובנו ואחי אביו בנים להדדי בן אחי אביו מנ"ל אם כן ליכתוב קרא לא יומתו אבות על בן דכיון דכתיב אבות שני אחים משמע ועל הבן הוה משמע נמי בנו של כל אחד שפסול לשניהם מאי בנים דאפילו להדדי בנים לעלמא מנא לן שיהו ב' קרובים פסולים לאחד אם כן ליכתוב קרא ובן על אבות אי נמי הם על אבות מאי ובנים אפילו בנים לעלמא. אשכחן קרובי האב קרובי לאם מנלן אמר קרא אבות אבות תרי זימני אם אינו ענין לקרובי האב תנהו ענין לקרובי האם. הרב כתב שקרובים מן האם אינם פוסלים אלא מדבריהם ונראה דהא דילפינן מקראי קרובי האם הינו כגון בני ראובן לבני דינה שהם קרובים להם מצד האם שהיא דינה דכיון דתחלת הקורבה היא מצד האב יעקב אבי ראובן ודינה הוו קרובים מן האב אבל אם הקורבה מן האם כגון שני אחים מאם אחד ולא מאב שאין תחלת קורבתם אלא מצד האם לא פסיל אלא מדרבנן דכיון דילפינן מאבות אבות תרי זימני משמע שתחלת הקורבה מן האב אף על גב דהשתא בשנייה הוו שנייה מצד האם ואפילו שני בני אחיות שהן אחיות מצד האב הן בכלל זה כיון דאביהם אחד וכדאמרן ואמרינן נמי התם אשכחן לחובה כדכתיב לא יומתו לזכות מנא לן אמר קרא יומתו תרי זימני אם אינו ענין לחובה תנהו ענין לזכות אשכחן בדיני נפשות דיני ממונות מנא לן אמר קרא משפט אחד יהיה לכם משפט השוה לכלכם.

ב

הגרים אין להם קורבה דכקטן שנולד דמי וכדילפינן בדוכתיה שלישי בראשון כשר דלא ילפינן פסולה אלא עד שני דורות אבות דהינו אחים ובניהם דהוו שניים טפי לא והאב עם ד' לו כשר דהאב עם בנו הוו ראשון בראשון כמו שני אחים ואם כן הוי כראשון בשלישי דכשר דאף על גב דשני בשני דפסילי אינם קרובים כל כך הכא שאני דאיתפלג דרא כמו שכתבו בתוספות פרק יש נוחלין דף קכ"ח.

ו

הבעל כאשתו וילפינן התם פרק זה בורר דף כ"ח מנין שהאשה כבעלה כדכתיב ערות אבי אביך לא תגלה וגו' דודתך היא והלא אשת דודו היא מכלל דאשה כבעלה והרב ז"ל כתב דכל קורבא שהיא מדרך האישות שהיא מדרבנן ונראה לומר דהינו קרובים מצד אשתו כמו חמיו ואחי אשתו אבל אשתו עצמה פסול לדונה מדאוריתא וכדילפי' מקרא וכן הא דדריש התם ר' יוסי הגלילי ופסק ר' יוחנן כוותיה בקרוב ונתרחק דכשר מדכתיב ובאת וגומר ואל השופט אשר יהיה בימים ההם וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אל שופט שלא יהיה בימיו אלא זה שהיה קרוב ונתרחק וצ"ל דלא איצטריך קרא אלא לאשתו עצמה אם גרשה אפילו יש לו בנים ממנה דכשר לדונה כדיליף מאשר יהיה בימים ההם אבל לשאר קרובי אשתו שגרשה או מתה לא איצטריך קרא דלא אסירי אלא מדרבנן וכדאמר'.

טו

אוהב ושונא כשרים לעדות כרבנן דמתני' דלא דרשי לא אויב לו ידיננו כר' יהודה התם אלא לדיין דרשי ליה דשונא לא ידון:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.