גליוני הש"ס/ראש השנה/לד/ב

דף ל"ד ע"ב

אסדר ברכות שמע להו. נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי פ"ו וז"ל מה שאמרו כשם שש"ץ חייב כך כל יחיד ויחיד חייב ר"ג אומר כו' דברים אף הם אמורים על תפלת הלחש שעלי' היו התקיעות כו' עכ"ל והוא מקור למנהג הספרדיים לתקוע גם בתפלת הלחש ואולם ברוקח סי' ר"ג ראיתי וז"ל במדרש א"ר פנחס למה אין תוקעין אלא בתפלת המוספין אלא בשעה שהם עומדים באימה בדין יהו מלאים מצוות כרמון שקראו את שמע והתפללו תפלת השחר וקראו בתורה והתפללו מוסף אז יזכו בדין עכ"ל ומשמע דאין תוקעין בלחש אם לא שנאמר דכיון שהתחילו להתפלל מוסף קרי לי' והתפללו מוסף:

כי נהירנא לך. נ"ב ס"א נחירנא והיינו לסימן וכפירש"י וכזה בגיטין ס"ח א' נחר לי' ר' חסדא ופירש"י עשה לו סימן:

לא אמרו אלא בחבר עיר. נ"ב ע' רש"י שכ' חבורת ציבור אבל יחיד מברך את כולו וע' סדר ר' עמרם גאון שכ' וז"ל ויחיד במקום שאין שליח ציבור מתפלל שבע ברכות ואומר עלינו לשבח ולאחר שסיים תפלתו תוקע תשר"ת תש"ת תר"ת בד"א בשלא הי' חבר עיר אבל הי' חבר עיר שומען על סדר ברכות כו' עכ"ל נ' כוונתו דדווקא אם לא הי' אותו היחיד חבר עיר היינו חכם העיר אבל אם הי' חכם העיר שומען על סדר ברכות וקמפרש הך דחבר עיר דכאן על חכם העיר לא על ציבור והוא כהך דחבר עיר דמגילה כ"ז ב' דפירושו חכם העיר ע"ש והטעם נ' דחכם העיר חשוב כמו ציבור וכזה מצינו בכמה דוכתי עמ"ש בגליון ברכות י"ב ב':

כשם שמוציא כו'. נ"ב כלומר מגו דמוציא לשאינו בקי מוציא נמי לבקי אבל כולן בקיאין אין מוציא אותן, שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' קי"א וע"ש:

א"ר יוחנן מודין חכמים לר"ג ורב אמר עדיין היא מחלוקת. נ"ב כזה פליגי ג"כ בקידושין נ"ג א':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף