גליוני הש"ס/קידושין/נז/א

דף נ"ז ע"א

כיון שהגיע לאת ד' אלקי"ך תירא פירש. נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' א':

מאימתי אסורים. נ"ב בשאלתות פ' מצורע וז"ל ברם צריך צפורי מצורע מאימתי נאסרין משעת שחיטה או משעת לקיחה מי אמרי' משעת לקיחה איקציי להו למצותיהו והוי להו כהקדש ואיתסרו להון אבל משולחת דאיתעביד לה מצוה אמר רחמנא תישתרי א"ד הני לאו מיקדש קדישו ובשחיטה הוא דמיתסרן דקא מתעביד מצוה ת"ש דאיתמר צפורי מצורע מאימתי נאסרין ר' יוחנן אמר כו' עכ"ל ומ"ש דאיסור צפורי מצורע מפאת מוקצה מחמת מצוה, לו קצת ראי' בהך דלהלן ר' יעקב אומר הואיל והוקצה למצותה אסורא ואם דזהו לפי הסברא דאין נאסר מחיים מ"מ סבת האיסור הוא מפאת ההקצאה אלא דס"ל דאין הלקיחה הקצאה רק השחיטה ומ"ש דהיתיר המשולחת מפאת נעשה מצותו כן הביא הר"ש בנגעים פי"ד מ"ב בשם התורת כהנים ע"ש אולם בת"כ שלפנינו ליתי' ומ"ש השאלתות דמוקצה למצוה הוי כהקדש לו דוגמא ומקור בהך דדרשי' חג הסכות וגו' כשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל ש"ש על הסוכה:

רש"י ד"ה ולא פרכינן אי מה קודש כו'. נ"ב עיין שו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' קצ"ט:

תוד"ה שחטה כ' וקשה כי נמי נמצאת טריפה שניקבו הדקין כו'. נ"ב עיין רוקח ה' טריפות סי' שפ"ו הביא באמת ראי' מכאן לאסור הגבינות מבהמה חולבת ושחטוה אח"כ ונמצאת טריפה דמוקמי' אחזקה דהשתא ואמרי' דהית' טריפה מאז ואסרי' להו עד י"ב חודש למפרע עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף