גליוני הש"ס/פסחים/לה/ב

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png לה TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס

שינון הדף בר"ת


דף ל"ה ע"ב

יצא זה שאין איסורו כו' אלא משום בל תאכל טבל כו' ר"ש היא דאמר אאחע"א כו'. נ"ב ע' לקח טוב כלל ב' דהערותי דבמצה דהמצוה בלחם א"כ המים מצטרפין וכן בחמץ שעניין החימוץ הוא שמתתמץ במים ג"כ המים מצטרפין ומשא"כ לעניין טבל דהחטים זקוקים לתרומה א"כ בהעשותם נחם שיש בו משהו מים בהכרח אין המים מצטרפין וא"כ בכזית מצה של טבל ה"ל לעניין טבל ח"ש והרי איסור חל על ח"ש עש"ה בארוכה וכעת ראיתי נדפסת תשובה ארוכה בזה [אם יש לגרע משהו מים שבפת בכל כיוצא בזה ואי לא אמרי' שבאפי' האש שורף את המים ולא נשאר בו אפי' משהו מים] להגאון ר' יוסף שואל מלבוב ז"ל בס' נחלת צבי להגאון הצדיק מגריידיטץ ז"ל דכ"ו ע"ב ע"ש שהאריך ולא העיר בזה כלל ויל"ע עוד מתוספתא תרומות פרק ד' תורמין חטין על הפת אבל לא הפת על החטין אלא לפי חשבון עכ"ל ונ' פשוט הכוונה דיכול לתרום מחטין על הפת ואף דבפת יש מים ג"כ זה אין מפסיד דה"ל מרבה בתרומה ומשא"כ בתורם מפת על החטים צריך לנכות כפי חשבון מים שבפת שאין עליו זיקת תרומה ואינו מצטרף ואם לא ינכהו ה"ל ממעט בתרומה כיון שאין התרומה חלה רק על חלק החטים שבו ולא על המים שבו ודו"ק וע"ע תוספתא תרומות פרק ז' עיסה שלשה במים מגולין כו' תשרף כו' ר' נחמי' אומר אפאה ה"ז מותרת מפני שארס של נחש כלה באור עכ"ל ואין לדקדק מכאן דאין המים כלים באפי' די"ל דכלים שפיר ופלוגתייהו רק אם לא נשאר טעם הארס עכ"פ דר"נ ס"ל דגם הטעם כלה ודו"ק והנה מ"ש דבמצה המים מצטרפין הוא פשוט וכ"נ ממ"ש במהרי"ל ה' מיא דלישת המצות דט"ו ע"ב וז"ל מצוה לומר בפה בשעת שאיבת המים הני מים למצות ולא די במחשבה לבד וקצת תימה הוא מה שימור שייך באמיר' אך בשעת לישה ושמא טעמא הואיל דהמים אינן בטילין בעיסה וחשובים נמי צורך הפת עכ"ל ועוד שם וז"ל וטוב ונכון הוא שדווקא יהודים ישאבו את מי המצות ולא עכו"ם וכן כ' הר"ר שמואל מפייז"א וחומרא יתירא הוא ואולי טעמו כיון דא"א בלתי מים מין עיסה הם כמו שפירשו התוס' בסוף מס' ביצה בההיא דמים ומלח לעיסה וקרינן בהם ושמרתם את המצות עכ"ל וע' עוד שם בה' עסק המצות דכ"ו ע"ב וז"ל וצ"ל בפה לשם מצת מצוה דברי הר"ח הן בעשיית המצה של מצוה הן בשאיבת מימן הן בנותן מים תוך הקמח כי המים והקמח נחשבים כאחד וראי' דהתם מסופק באחד נותן המים ואחד נותן הקמח ללוש מצת עירוב אם עולה העירוב לשניהם עכ"ל וע' ביצה ל"ט א' שם דר' יהודה ס"ל דמים בטילין בעיסה וא"כ לר' יהודה אולי לא יצטרפו המים ויש לדבר עוד הרבה בזה ואכ"מ:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף