גליוני הש"ס/כתובות/יט/א

דף י"ט ע"א

חזקה אין העדים חותמין על השטר אא"כ נעשה בגדול. נ"ב עיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' נ"א:

תבא עליו ברכה. נ"ב כלשון זה עירובין כ"ט ב', ס"ג ב', פסחים צ"ב ב':

וכגון שחב לאחרים כו'. נ"ב עיין תוס' דהקשו דליהמן במיגו דאי בעי מחיל כו' ועיין שו"ת הרשב"א ח"ג סי' קל"ד תוך התשובה שכ' והממון שהוא ביד האח הזה וטוען שאינו שלו אלא של אחרים עליו להביא ראי' ותדע לך שכל מה שנמצא ביד אדם וברשותו אינו נאמן לומר של אחרים הוא במקום שחב לאחרים ואפי' במקום מגו לפי שחזקה גדולה היא למה שביד אדם שהוא שלו וכאותה שאמרו בפ' האשה שנתארמלה האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן ואקשינן דאמר מאן אילימא דאמר מלוה תבא עליו ברכה ופרקינן לעולם דקאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדר' נתן כו' הנה אינו נאמן במה שבידו להפסיד זכות מי שחייב לו ואע"ג דהתם איכא מיגו דאי בעי מחיל ליה כדשמואל ואע"ג דאיבעיא לן בפ"ק דב"ב אי אמרי' מיגו במקום חזקה ולא איפשיטא אפ"ה לא כל החזקות שוות אלא איכא חזקה אלימתא דאמרי' לה אפי' במקום חזקה וזו אחת מהן עכ"ל:

אסור לו לאדם כו'. נ"ב עיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ר"נ וע"ש שכ' דקרוב לפסול לעדות את המשהה שטר כזה וכל כיוצא בו עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף