בית מאיר/אורח חיים/קפח
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
סעיף י' דין זה נפיק מהגהות מיימון להלכות מגילה בשם מהר"ם כדאיתא בב"י בלשון זה אבל הג"מ כתב דשם מהר"מ שצריך לברך על הנסים כדאשכחן רב צלי של שבת במוצ"ש והאמת שלשון זה איתא בהג"מ גופי' [בתשובת מהרי"ל סי' נ"ו מביא הלשון הכי כדאשכחן דרב צלי של שבת במוצאי שבת שתים של חול וזה ודאי אין להולמו ובתר הכי כתב וכן מנהג פשוט להתפלל על הנסים וכו' אמנם יש תשובת הרא"ש דקיימא כותי' שאין להזכיר ומשמעות הלשון כאילו התשו' הרא"ש מסכמת עם הג"מ וצ"ל במיימוני אין צריך לברך ואף סיום לשונו הי' דרב צלי שתים של חול וצ"ע כי לדעתי יש גמגום בלשונו] אבל ע"כ הוא ט"ס כי א"א בשום מקום להמצא דאם שכח או נאנס מלהתפלל מנחה הא קיי"ל מתפלל ערבית שתים של חול אלא עיין ברכות כ"ז שם איתא דרב צלי של מוצאי שבת בשבת וכן צ"ל והראי' ע"כ ע"ד זה שכמו שאין הקפידא להתפלל של חול בשבת כן אין הקפידה לומר על הנסים איפכא אבל א"כ אין שום ראי' דשם הטעם דרב כר"י ס"ל דמפלג מנחה זמן מעריב לענין תפלה ותדע שהרי ביום גמור אם התפלל של חול חוזר ותו דשם אף דלענין עשיות מלאכה שבת הוא כדאיתא שם בתוס' מ"מ אין קפידא אם מתפלל בזמן זה של חול שהרי בשל חול אינו מזכיר להדיא ההיפוך דהיינו שאינו שבת משא"כ אם אומר על הנסים בזמן שאינו פורים או רצה בזמן שאינו שבת דאומר מה שלא שייך כלל לזמן הזה אפשר דיש קפידא והראי' אינה פועלת אלא לסתור ראי' ראשונה שהביא הרא"ש מהתוספתא דאליבא דר' יוסי כיון שמברך בזמן שהוא שבת צריך להזכיר של שבת ע"ז מביא ראי' שפיר דאף בשעה שהוא שבת לכל מילי מ"מ כיון שהתפילה שייכה לערב לא הזכיר בה של שבת ה"ה לדידי' כיון שהבה"מ הוא תשלומין על מה שאכל ביום שבת יזכיר של שבת ועדיין צ"ע קצת:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |