בית מאיר/אורח חיים/קעד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קעד

הלכות סעודה

במ"א סק"ה אבל כששותה לצמאו יין שלפני מזון פוטר ין שבתוך המזון נ"ב ר"ל אפילו מה ששתה קודם הנטילה ועיין ס"ק י"ד:

בסק"ו וכ"מ בתוס' כו' אפ"ה פוטר נ"ב כלומר לולא דהוי שלא במקום סעודה שם וכ"מ בב"ח וא"ת. נ"ב חוזר להש"ע:

סעיף ג בש"ע ללפת בהן את הפת לשון זה עצמו מוזכר נמי בתוס' וצ"ע לפ"ז בכל מיני לפת הן פרי אדמה כמו מאריבין וכיוצא בו והן פרי עץ כגון אגסים וכיוצא בהן שמבשלים עם הבשר שכל אלו מיני לפת אין דרכם ללפת בו את הפת אבל הרשב"א שבהב"י לא תלה הטעם בהכי אלא ז"ל אבל בשר וכיוצא שהם בעצמם מזון הם ואינם באים לקינוח סעודה אלא להשביע והן בעצמם מן הסעודה ופת פוטרת כל מה שבא למזון ולהשביע ומעשה קדירה נמי מההוא טעמא דאף הן סועדים ולהשביע הן באים לדבריו ודאי כל מיני לפת המתבשלים בהדי בשר להשביע הן באין ונקראים מחמת הסעודה ומדהב"י כתב שדעת הרשב"א חדא עם דעת התוס' בענין זה דמחמת הסעודה תוך הסעודה ש"מ דדחק לפרש אף שטת תוס' כטעמו וכן נראה שהרי להדיא התוס' חולקים על רש"י בדייסא וכבר אמרינן הנהו בבלאי טפשאי וכו' ש"מ דזולת בבלאי אין מדרכם ללפת בו הפת ולענ"ד זה מנהג העולם שאין מברכין על שום מין מאכל הנתבשל עם הבשר וזה דלא כהמ"א שכתב ומיהו בפירות וכו' אפילו עם בשר וא"י אטו מאריבן לאו פרי אדמה נינהו ועיין ודו"ק:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

·
מעבר לתחילת הדף