ב"ח/חושן משפט/רב

ב"ח ‏ חושן משפט רב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מטלטלין ניקנין אגב קרקע וכו'. משנה פ"ק [דקידושין] נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה ובגמרא איתא דקאמר רבא ל"ש אלא שנתן לו דמי כולן אבל לא נתן לו דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו ורבינו לא כתב חילוק זה וגם הרמב"ם פ"ג ממכירה לא כתבו וכבר תמה הרב המגיד על זה וכתב מה שכתב והנכון מה שפירש ב"י דנראה מדברי הרי"ף והרא"ש דהך דרבא לא קאי אלא אברייתא דמכר לו עשר שדות בעשר מדינות דכתב רבינו לעיל בסי' קצ"ב סעיף י"ג ע"ש: ומ"ש אפי' אינן בתוך הקרקע וכו'. מסקנא דגמרא לשם והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקני בעינן:

ב

והרמב"ם כתב וכו'. נראה דטעמו דבגמ' ה"א איבעיא להו בעינן צבורין או לא ופשטינן ש"מ לא בעינן צבורין ובתר הכי קאמרינן איבעיא להו מי בעינן אגב או לא מדשינה כאן בלשון דהו"ל לומר בעינן אגב או לא ולא קאמר הכי אלא קאמר מי בעי אגב או לא אלמא משמע דלא הוי קמיבעיא לן בעינן אגב או לא אי הוה אמר דבעינן צבורין דפשיטא דלא לומר אגב אלא השתא דפשט לן דלא בעינן צבורין איבעיא לן כיון דלא בעינן צבורין מי בעינן לפחות דיאמר לו קני קרקע וקני מטלטלין אגבה או לא בעינן נמי הא: ומ"ש רבינו וכן יראה מדברי א"א הרא"ש. היינו מדכתב בסתם והלכתא צבורין לא בעינן אגב וקני בעינן כלומר צריך המקנה לומר לקונה קני האי ארעא וקני אגבה וכו' ולא חילק כדחילק הרמב"ם אלמא דאפילו בצבורין בעינן אגב וקני ואע"ג דהרא"ש לא כתב כאן אלא כלשון האלפסי מ"מ לא כתב רבינו שכן נראה גם דעת האלפסי לפי שאפשר לומר דהאלפסי לא נקט אלא לשון הגמרא אבל לעולם מפרש כהרמב"ם אבל הרא"ש שראה דברי הרמב"ם אי איתא דס"ל כוותיה דהרמב"ם הו"ל לפרש ולחלק כדכתב הרמב"ם מדכתב בסתם אלמא דלא ס"ל לחלק בכך ועל דרך זה כתבתי לפרש דעת רבינו בתחלת סימן קצ"ב אצל מ"ש בחזקה בגדר שצריך להשלימו לעשרה ע"ש והעיקר דכך נראה מדברי הרא"ש פ"ק דב"ק דבצבורין בתוכו נמי בעינן דאמר להו אגב וקני כמו שאבאר דבריו בסמוך סעיף ז' גבי הקנה עבדים בקרקעות וכו' וע"ש והב"י כתב פירוש אחר בדברי הרמב"ם עיין עליו:

ה

היה לאחד עציץ וכו'. בפ"ב דגיטין (דף כ"ב) עציץ של אחד וזרעים של א' מכר בעל עציץ לבעל זרעים כיון שמשך קנה מכר בעל זרעים לבעל עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים (פי' רש"י עציץ הוי תלוש ומיקני במשיכה זרעים הוי מחוברין דינן כקרקע ועד שיחזיק דניכש או עידר דהוי חזקה) עציץ וזרעים של אחד ומכרן לאחר החזיק בזרעים קנה עציץ זו היא ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנים עם נכסים שיש להם אחריות וכו' החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה עד שיחזיק בזרעים (ופי' רש"י החזיק בעציץ ולא משכו לקנות אלא עשה בו שום מלאכה במקומו אף עציץ לא קנה דמטלטלין לא מיקני בחזקה) ורבינו כתב כלשון הרמב"ם פ"ג דמכירה החזיק בעציץ לקנות הזרעים ותימה למה שינו ממה שכתב בגמרא ותו דבגמרא הקדים דין החזיק בזרעים להחזיק בעציץ והרמב"ם ורבינו הקדימו החזיק בעציץ להחזיק בזרעים ונראה לפע"ד דהרמב"ם ורבינו באו להורות דכשהחזיק בעציץ לקנות גם הזרעים התם הוא דאף העציץ לא קנה אבל משך בעציץ לקנות גם הזרעים קנה אף הזרעים ולא שהקרקע נקנית אגב מטלטלין אלא כיון דזרעים צריכין לעציץ קנה הזרעים עם משיכת העציץ דנקנה זה עם זה ומש"ה כתבו תחלה בעציץ של אחד וזרעים של אחד הקנה העציץ לבעל הזרעים כיון שמשך קנה ובהקנה הזרעים לבעל העציץ קנה עד שיחזיק בזרעים עצמן כלומר דלא קנה הכא הזרעים במשיכת העציץ ואע"ג דבבא שאחריה היכא שהעציץ והזרעים לאחד והקנה שניהם לאחר אמרינן דבמשיכת העציץ נקנו לו אף הזרעים התם ודאי כיון דהמשיכה היא מועלת שקונה את העציץ עם זה קונה אף הזרעים הצריכים לעציץ אבל היכא שהעציץ הוא שלו ולא מהניא משיכה לקנות העציץ שהוא כבר שלו התם אינו קונה לזרעים במשיכת העציץ אא"כ החזיק בזרעים עצמן ולכך כתבו ב' דינים אלו סמוכין זה לזה לומר דאם הקנה בעל הזרעים זרעיו לבעל העציץ לא קנה במשיכת העציץ את הזרעים עד שיחזיק בזרעים עצמן משא"כ בדין שאחריו כשהיו העציץ והזרעים שבו הכל לאחד דדוקא החזיק בעציץ לקנות הזרעים אף העציץ לא קנה אבל אם משך בעציץ קנה אף הזרעים כדפירש' ובהכי ניחא דל"ק מה שהקשה הר"ן דהדין הראשון דלא קנה הזרעים עד שיחזיק בזרעים עצמן הוה ליה לאשמועינן גם בעציץ וזרעים של אחד ולימא הכי עציץ קנה במשיכה וזרעים לא קנה עד שיחזיק בהן ואע"פ שהם בתוך העציץ שלו שקנאו במשיכה וכו' ולמאי דפרישית לא קשיא ולא מידי דקושטא הכי הוא דבעציץ וזרעים לאחד ומכרן לאחד קנה במשיכת העציץ גם את הזרעים דכיון דמשיכה זו מהני לקנות את העציץ קונה אגבה גם את הזרעים שצריכין לעציץ ודלא כדברי הר"ן דאף העציץ לא קנה והביא ראיה מכור בל' אני מוכר לך וכולי דיכול לחזור בו אפי' בסאה אחרונה וכו' ואינה ראיה כלל דכור בל' שאני דקפיד שלא למכור אלא כור שלם לא פחות מכור ולא יותר מכור שע"כ הקפיד ואמר כור בל' וכו' אבל במכר בסתם עציץ עם הזרעים שבתוכו ליכא הוכחה דקפיד ודינם כדין הקנה עבדים ומטלטלין לאחד החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין אבל העבדים קנה והיינו משום דמכרן סתם וליכא הוכחה דקפיד:

ז

הקנה עבדים וקרקעות לאחד וכו'. כך עולה מן הסוגיא דפ"ק דב"ק (דף י"ב) דבין ללישנא דעבדי כמקרקעי דמי ובין ללישנא דעבדי כמטלטלי דמי החזיק בעבדים לא קנה קרקעות החזיק בקרקעות לא קנה עבדים אא"כ עומדים בתוך הקרקע דאז קני אפילו למ"ד עבדי כמטלטלי דמי וכתב הרא"ש לשם דהלכה כרב נחמן בדינא דאמר עבדי כמטלטלי דמי בכל מילי דרבנן לגבות מן היתומים ולענין פרוזבול ולענין קנין אגב דאם העבדים עומדים בתוך הקרקע נקנין עם הקרקע בקנין אגב דלא דמי לבהמה דאמר בפ"ק דקידושין בעובדא דמדוני דנקנין אג"ק אע"ג דאין עומדים בתוכה דשאני בהמה דאע"ג דניידי אין בהן דעת אבל עבדים דיש בהן דעת צריך שיהא עומדין בתוכה ואז נקנין עם הקרקע בקנין אגב וכתב עוד הרא"ש וגם בקנין חזקה אם החזיק בקרקע קנה עבדים כההיא דשמואל דאמר מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולם ועבדים דניידי בעינן שיהו עומדין בתוך הקרקע ואף על גב דקיימא לן כרב נחמן דאמר עבדי כמטלטלי דמי במילי דאורייתא מודה רב נחמן דעבדי כמקרקע דמי וקנין חזקה דאורייתא עכ"ל פי' קשיא ליה היאך קונה בעבדים כשהחזיק בקרקע בלאו קנין אגב אפילו עומדין בתוכו מטעמא דשמואל דאמר מכר לו עשר שדות וכו' הא ודאי דשמואל לא קאמר אלא בעשר שדות וכו' התם הוא דבהחזיק באחד מהן קנה כולם משום דסדנא דארעא חד הוא אבל במטלטלי לא קאמר שמואל דבהחזיק בקרקע קונה הוא מטלטלין בלא אגב אפילו צבורין בתוכו ואם כן עבדים נמי דקיימא לן כרב נחמן דעבדי כמטלטלי דמי אמאי יהא קונה בעבדים כשהחזיק בקרקע ואפילו עומדין בתוכו בלאו קנין דאגב ומאי שנא משאר מטלטלין ומתרץ דבמילי דאורייתא דקנין חזקה דאורייתא היא מודה רב נחמן דעבדי כמקרקעי דמי והילכך בלא אגב נקנים העבדים בשהחזיק בקרקע אלא דבעינן שיהיו עומדין בתוכו משום דניידי ונראה שלזה נתכוין רבינו שכתב החזיק בקרקעות אם העבדים בתוכן קנה ואם לאו לא קנה אפי' שיאמר לו קנה אותן אגב קרקע דקשה טובא דלמאי שכתב בסעיף ב' דאפילו הם צבורין בתוכו אינם נקנין אגביו אא"כ דא"ל קנה אותן אגב קרקע ודלא כהרמב"ם א"כ לא שייך לומר אפילו דהא ליכא שום קנין מטלטלין עם קרקע אא"כ דא"ל אגב וכך הקשה ב"י ולא תירץ כלום אבל למאי דמובן הפשט באשיר"י וכדפרישית ניחא דכך הוא פירוש דברי רבינו דמ"ש החזיק בקרקעות אם העבדים בתוכן קנה כלומר קנה בכל ענין בין בקנין אגב דרבנן בדא"ל קנה אותן אגב קרקע בין בקנין חזקה דאורייתא מדשמואל אפילו בדלא א"ל קנה אותן אגב קרקע ומ"ש ואם אין עומדין בתוכן לא קנה פי' לא מיבעיא דלא קנה מטעם קנין חזקה דאורייתא מדשמואל דאמר מכר לו עשר שדות וכו' דהתם סדנא דארעא חד הוא אבל הכא דאין עומדין בתוכן וניידי ליכא הכא קנין מדשמואל אלא אפילו אמר ליה קנה אותן אגב קרקע נמי לא קנה מטעם קנין אגב דרבנן דכיון דיש בהן דעת לא קנו בקנין אגב אא"כ עומדין בתוכן וע"ל בסי' שס"ג סעיף א':

ח

הקנה עבדים וכו'. גם זה שם ואסיקנא והלכתא בכפות והתוס' כתבו וצ"ל נמי דמיירי בישן וכו' וכ"כ הרא"ש וז"ל ומטלטלין נקנים עם העבדים בעודן עליו אם העבד כפות וישן מטעם חצר עכ"ל וכך כתב רבינו:

ט

א"ל משוך בהמה זו וכולי. בפ"ק דמציעא (דף ט') בעי רבי אלעזר האומר לחבירו משוך בהמה זו וקני כלים שעליה מי מהניא משיכה דבהמה לאקנויי כלים או לא אמר רבא אי א"ל קני בהמה וקני כלים מי קני חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכ"ת כשעמדה והא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה והילכתא בכפותה ופי' רש"י דבמקח וממכר קמיבעיא ליה במוכר לו את הכלים ולא את הבהמה והתוס' והרא"ש פי' הא דקמיבעיא ליה בבהמה משום דמשיכת הבהמה שהולכת מעצמה לא שייך בכלים דמשיכת כלים ע"י גרירה ואע"ג דבכפותה נמי איירי מ"מ סתם קניית הבהמה ע"י הילוך ומש"ה לא קמיבעיא ליה אלא בבהמה אבל בדא"ל משוך קופה זו וקני כלים שבתוכה פשיטא ליה דקני כיון דמשיכת קופה וכלים הכל בגרירה והא דקאמר רבא אי א"ל קני וכו' ה"פ הא ודאי דאפי' אם א"ל קני בהמה וקני כלים נמי קמיבעיא ליה מי מהניא משיכת בהמה לכלים או לא מהניא כיון דמשיכת בהמה לא שייכא בכלים ומדלא קמיבעיא לך אלא במוכר כלים בלא בהמה מכלל דבמוכר שניהם פשיטא לך דאף על פי דלא קנה כלים מטעם משיכת בהמה דלא מהניא לכלים מ"מ מדקני בהמה קני כלים מתורת חצר והא מהלכת היא וכולי ומסיק הא דפשיטא ליה במוכר שניהם דקני גם כן כלים בכפותה הוא דפשיטא ליה אבל במוכר כלים בלא בהמה אפילו בכפותה קמיבעיא ליה דכיון דלא קני כלים מטעם חצר שהרי חצר של מוכר הוא קמיבעיא ליה אי קנה מטעם משיכה מי מהניא משיכה דבהמה לכלים ולפ"ז באינה כפותה נמי קמיבעיא ליה אפילו אי אמר קני בהמה וקני כלים שעליה מי מהניא משיכה דבהמה לכלים או לא מהניא והא דקמיבעיא ליה במוכר כלים בלא בהמה היינו משום דקמיבעיא ליה בין בכפותה בין שאינה כפותה אבל במוכר שניהם לא הוי קמיבעיא ליה אלא באינה כפותה אבל בכפותה פשיטא ליה דקני גם הכלים מטעם חצר וכיון דבעיין לא איפשיטא פסק הרא"ש דבמקח וממכר אי א"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה לא קני הכלים שעליה במשיכת הבהמה ואפילו בכפותה וכיון דבעיין לא איפשיטא אוקי ממונא בחזקת מרא קמא אבל במציאה והפקר אי אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קנה דכיון דמספקא לן הרי הוא מוחזק מספק ואם תפסה אחר מוקמינן לה בחזקת מרא קמא שהוא מוחזק בה מספק ותפיסת ספק מיקריא תפיסה כנגד אחר שאין לו בה שום טענה וכולי ובמקח וממכר אם א"ל קני בהמה וקני כלים שעליה מחמת משיכת הבהמה לא קנה הכלים ומחמת חצר נמי לא קנה דחצר מהלכת היא ואפילו עמדה נמי לא קנה אבל אם הבהמה כפותה קנה הכלים מטעם חצר עכ"ל והדבר פשוט דמ"ש הרא"ש דבמציאה והפקר אי אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה דקנה וכו' לאו דוקא באומר דרוצה לזכות בשניהם דהוא הדין באומר אני מושך בהמה זו לקנות כלים שעליה בין באינה כפותה בין בכפותה נמי קנה דכיון דאין כאן קנייה אלא מטעם משיכת הבהמה דמהניא לכלים ובהך מילתא קמיבעיא לן ולא איפשיטא וכיון דמספקא לן ה"ה מוחזק מספק ואם תפסה אחר מוציאין מידו אם כן אין חילוק בין בזוכה מן ההפקר בשניהם באינה כפותה ובין אינו רוצה לזכות אלא בכלים ע"י שמושך בבהמה בין כפותה בין אינה כפותה דבכל הני קמיבעיא לן ולא איפשיטא ורבינו נמשך על פי דברי הרא"ש ולכן כתב תחלה דלא מיבעיא במוכר כלים בלא בהמה אלא אפילו במוכר שניהם לא קנה הכלים במשיכת הבהמה והיינו משום דכיון דקמיבעיא לן ולא איפשיטא אוקי ממונא בחזקת מרא קמא שהוא המוכר ומטעם חצר נמי לא קנה אלא אם כן היתה כפותה דאז הויא כחצירו פי' היכא דמוכר שניהם ובכפותה התם הוא דקנה גם הכלים מטעם חצר אבל במוכר כלים בלא בהמה ליכא קנייה מטעם חצר שהרי החצר של מוכר הוא ולא של לוקח ומ"ש אבל במציאה שאמר אני מושך וכו' פי' אפילו אינה כפותה ולאו דוקא באומר שזוכה בשניהם אלא אפילו באומר שאינו רוצה לזכות בכלים אלא ע"י משיכת הבהמה כדפי' ודוק: כתב ב"י הא דבהמה בכפותה לחוד הויא חצירו ולעיל גבי עבד כתב דכפות וישן בעינן וכמ"ש הרא"ש והתוס' י"ל דבעבד שהוא בן דעת לא סגי בכפות ובעינן נמי שיהא ישן אבל בהמה שאינה בת דעת בכפותה סגי ופשוט הוא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.