תורה תמימה/שמות/לט

גרסה מ־11:16, 1 באוגוסט 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (טקסט ברשיון נחלת הכלל מ'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
בכור שור
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תורה תמימהTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png לט

כבעריכה

כליל תכלת. ת"ר, מעיל כולו של תכלת היה, שנאמר ויעש את מעיל האפוד כליל תכלת [א]. (זבחים פ"ח ב׳).

כדעריכה

משזר. ת"ר, דברים שנאמר בהם משזר חומץ כפול שמונה, דכתיב ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר, ויליף משזר משזר מפרוכת, מה להלן עשרים וארבעה אף כאן עשרים וארבעה דהוי כל חד וחד תמניא [ב]. (יומא ע"א ב׳).

כזעריכה

הכתנות שש. ת"ר, דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה, דכתיב ויעשו את הכתנות שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש [ואת האבנט שש], חמשה קראי כתיבי, חד לגופיה דכיתנא נהוי, וחד שיהא חוטן כפול ששה וחד שיהיו שזורין [ג] וחד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש וחד לעכב [ד]. (יומא ע"א ב׳).


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.


ביאורי תורה תמימה

  1. לא ידעתי מה חדשו בגמרא בדין זה המפורש בפסוק, וכמדומה לי שאין זה מדרך הגמרא בעלמא להורות דין מפורש ממש כהווייתו בתורה, ואולי י"ל משום דהלשון כליל תכלת מצינו במנחות מ"ב ב' עוד להוראה אחרת, והיינו שתהיה התכלת כולו תכלת ממש בלא תערובות סממנים שונים, יעו"ש, ולפי"ז אפשר לכאורה לפרש גם בפסוק זה שלפנינו כליל תכלת שתהיה התכלת כולו תכלת נקי בלא תערובות, על זה מפרש הגמרא דכליל תכלת קאי על המעיל, שיהיה המעיל כולו מתכלת, והא דהתכלת תהיה נקיה ילפינן משארי מקומות דכתיב בתורה כליל תכלת.
  2. ר"ל וכאן ג' מינים יש, תכלת וארגמן ותולעת שני דהוו להו כל חד וחד תמניא.
  3. יחד כולן ששה.
  4. דבקדשים אינו מעכב רק דבר ששינה בו הכתוב.




שולי הגליון