מעשה רקח/ביאת מקדש/ה

גרסה מ־10:10, 5 במרץ 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png ביאת מקדש TriangleArrow-Left.png ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק ה מהלכות ביאת מקדש

א

ולא קדש ידיו ורגליו שחרית וכו'. לאו דוקא שחרית דכל זמן שיצטרכו להכנס להיכל ולעבוד עבודה חייבים בקידוש ידים ורגלים וכמ"ש רבינו בספר המצוות עשין כ"ד והר"ש ז"ל פ"ק דכלים הביאו המל"מ ז"ל נסתפק אם הנכנס בהיכל בלא עבודה שלא רחוץ ידים ורגלים אם חייב מיתה מדכתיב בבאם אל אהל מועד וכו' דמשמע אף בלא עבודה עיי"ש ומדברי רבינו כאן נראה דדוקא לעבוד קאמר וכן נראה להדיא מלשון הסמ"ג עשין קע"ה אך מלשון סה"מ הנ"ל יש להסתפק קצת שהרי כתב כל זמן שיצטרכו להכנס להיכל ולעבוד עבודה דנראה דתרתי קאמר:

ד

אין אדם נכנס לעזרה לעבודה וכו'. כן הוא לשון המשנה והכריחו רש"י והתוס' ז"ל דלאו דוקא דלעבודה וכ"כ הרע"ב והתוס' יו"ט ז"ל וכן אמרו בפי' בירושלמי עיי"ש:

ה

כשחוזר טעון טבילה וכו'. בדפוס מגדל עוז טעון קדוש ידים ורגלים בלבד ואם לא טבל וכו' ונראה דט"ס הוא:

יא

ובכל כלי הקדש וכו'. הקושי מבואר דבגמ' אוקמה רב אדא בר אחא בקודח מתוכו ורבינו סתם ולא ביאר ומרן ז"ל נדחק בזה עיין עליו. ולענ"ד נראה דרבינו ס"ל דלהמסקנא דקאמר אלא ממנו למעוטי כלי חול וירחצו לרבות כלי שרת אף שבא לדחות דברי אביי דיליף לכלי חול מק"ו דכנו מ"מ אהני לן נמי דא"צ לדחוק בקודח מתוכו דהוי שינויא דחיקא כמבואר אלא דלא הקפיד הפסוק דבעינן כדי לקדש ד' כהנים אלא ממנו דהיינו מהכיור עצמו אבל אם קדש בשאר כלי שרת א"צ לזה כלל גם מצאתי נוסח אחר בדפוס אמשטרדם חדש שכתוב בה על דברי רש"י וז"ל אותו הכלי א"צ להחזיק רביעית אבל בכיור עצמו בעינן שיעור ד' כהנים ע"כ ואפשר שהמדפיסין טעו בציון המקום ודו"ק:

יב

ובלבד שלא ישתנה מראיהן. מרן לא ציין מהיכן נפקא ליה. והוא בסוטה דף ט"ו מה מים שלא נשתנו אף כלי שלא נשתנה וכ"כ הפר"ח והמל"מ ז"ל:

יג

כמה מים וכו' שנאמר וכו'. הקושי מבואר ועיין מ"ש מרן ז"ל ועיין עוד בס' עבודת ישראל ז"ל דף ע"ו שפלפל בזה:

יד

וכיצד היו עושין וכו'. עיין מה שכתבתי בספ"ג דהלכות בית הבחירה:

טז

כיצד מצות קדוש וכו'. עיין בשו"ת שער אפרים סי' מ"ח שפלפל בדרשת אתא את ופסקיה שאמרו בגמרא דע"ז ועיין עוד בס' אש דת דף י"ט שעמד על דבריו ובס' עבודת ישראל ז"ל דף ע"ז עיין עליו ואין להאריך:

יז

וכל העובד והוא יושב. עיין להמל"מ ז"ל ואין בידי ס' ברכת הזבח לעיין בו. ומ"ש

ואם היה דבר חוצץ וכו' עיין מ"ש פי"ט דמעשה הקרבנות הל' ה':

יט

נתנדדה אבן וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל שדבריו דחוקים וכבר תמה עליהם המל"מ ז"ל והניחו בצ"ע. ואני הצעיר כתבתי הנראה לענ"ד פ"א דהלכות בית הבחירה הל' י' ליישוב דברי רבינו עיי"ש. ועכשיו ראיתי להפר"ח שכתב משם הרדב"ז שתירץ דסתמא דמילתא דעתו לחבר האבן ברצפת העזרה שלא ישאר במקומו גומא ע"כ. וכן נראה מלשון הרב קרית ספר שסיים דכיון דדעתו לחברה כמאן דמחברא דמיא ע"כ:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון