גליוני הש"ס/שבת/פא/א

גרסה מ־04:09, 23 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png פא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


פ"א א' חפי פותחת, נ"ב תיבת פותחת הוזכר במס' כלים והובא בתוס' כאן והוזכר עוד ביצה ל"א א' במשנה כל שנכנסין לו בפותחת ובב"ב ז' ב' הא דאית לי' פותחת כו' ושם צ"ט א' וזה עושה לו פותחת כו':

שם אעפ"י שחיברן בדלת וקבען במסמרים, נ"ב כל' זה לעיל נ"ח ב' וע"ע דוגמת ל' זה בתוספתא הובאה בר"ש כלים פ"ה מ"ז ואפי' חיבר בקרקע ואפי' קבע במסמר:

שם שכל המחובר לקרקע ה"ה כקרקע, נ"ב כלשון הזה שבועות מ"ב ב', גיטין ל"ט א', ב"מ ק' ב', ב"ב ס"ה ב' וס"ו ב', וע' לקמן קכ"ה א' דסד"א כיון דחברי' בארעא כגופא דארעא דמי וע"ע פיה"מ להרמב"ם כלים פי"א מ"ב שכ' ושורש זה אצלו אמרם כל המחובר לקרקע הוא כקרקע וע"ע רש"י סוכה ל"א א' ד"ה מחלוקת וע"ע ר"ש מע"ש פ"א מ"ה ותוס' לעיל י"א ב' ד"ה אלא וע' תוספתא במכלתין פרק י"ב והרי היא כקרקע לכל דבר וע' רשב"ם ב"ב ס"ו א' ד"ה ואינה מקבלת טומאה דכ' דהכוורת בטל לקרקע והדבש בטל אליו ונחשב הכל לקרקע ומזה נקח טעם להך דכריתות ד' ב' דדם כיסוי ה"א דבטלה אגב ארעא ונחשב עפר וע' ב"מ נ"ו ב' א"ד בטלינהו אגב ארעא ודיברתי כבר מזה באתוון דאוריתא וע' תוס' כאן בעמוד ב' ד"ה וחכמים והך דשאיבה מטהרת בהמשכה ג"כ הוא מטעם ביטול לקרקע כמ"ש הראשונים וע' רוקח סי' שע"ז כי אתא ר' דימי אמר כו' שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה היינו בקרקע המשיכה בארץ להבלע נתבטלו אגב קרקע וכשנמשכו לגומא נעשות כאילו באות מלחלוחית הקרקע כו' עכ"ל וע"ע רשב"ם ב"ב פ"ז א' ד"ה לך ויפה לך ושם קמ"ח א' ד"ה איבעיא להו דקל לאחד דכ' אילן המחובר לקרקע כקרקע דמי וקורא אני עליו שייר קרקע כל שהוא:

שם טורטני יכניס, נ"ב מנחות פ"ז ב' וע"ע תיבת טורטני סוטה ל"ד א', ב"ב פ"ט א' וע"ע נדה י"ד א' הא דמטרטין כו' וע' כלים פכ"ט מ"א והטרטין ושם פירושו יין כובע ע"ש ואולי הי' מין כובע זה עשוי כצורת מאזנים ולכן ג"כ נקרא טרטין:

שם מלא היד, נ"ב כשיעור זה עירובין כ"ח ב':

שם מותר להכניס לביה"כ, נ"ב ע' שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' צ"ו:

שם כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן, נ"ב דוגמתו זבחים פ"ח ב' כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים כו' ע"ש ולעיל ס"א א' כתפילין כך מנעלים ע"ש בס' בכור שור ד"ה היכי עביד:

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.