מראי מקומות/בראשית/כה
פסוק יטעריכה
ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחקעריכה
הרשב"ם כתב לפרש לפי פשוטו של מקרא לפי שאמר למעלה בישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית (לעיל כה יב), אבל כאן יצחק עיקר בן היה לאברהם שהוא הוליד את יצחק מאשתו גמורה כדכתיב (לעיל כא יב) כי ביצחק יקרא לך זרע.
פסוק כעריכה
אחות לבן הארמיעריכה
באור החיים פירש שזה גרם שילדה בן רשע מחמת שרוב בנים דומים לאחי האם (ב"ב קי.).
פסוק כאעריכה
ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתועריכה
בספר דברי שמואל (סלונים) מפרש שיצחק אבינו מגודל שפלות רוחו והכנעתו חשב על עצמו שאינו ראוי לבקש ולהתפלל על בנים בזכות עצמו, כי אינו כדאי, שהרי סוף סוף הוא בן לצדיק גדול כל כך, ואף הוא עצמו נעקד בידיו על גבי המזבח, ואם כן אין חידוש שהוא צדיק, אבל רבקה שנולדה בבית רשעים ואביה ואחיה וכל משפחתה כולם רשעים ואף על פי כן היא לבדה עמדה בצדקתה, אם כן פשיטא שזכותה גדולה מזכותו, וז"ש הכתוב 'לנוכח אשתו', בזכות אשתו, שהיה שפל ונכנע כל כך בעיניו עד שלא התפלל אלא בזכותה.
פסוק כזעריכה
= איש יודע ציד איש שדהעריכה
אונקלוס תרגם 'גבר נח שירכן'. בתוספות בבבא קמא (פ' החובל) ובאור זרוע הארוך (ב"ב פ' יש נוחלין) כתבו שיש לגרוס 'שידכן', והוא אדם בטל ההולך בשדה לטייל ולהיות נשקט מעסקיו הטורדים את הגוף, וכמו 'ותשקוט הארץ' שתרגומו 'ושדיכת ארעא'. וזה לשון 'משדכין את התינוקות' שממציאים להם השקט לתינוקות בהיותן נשואות לאיש. (באורי מהרא"י).