שיירי קרבן/סוטה/ג/ב

גרסה מ־03:18, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מודה ר"ש לחכמי' שאם השקה ואח"כ הקריב מנחתה שהיא כשרה. וכ"ה בבבלי דף י"ט ע"ב ויליף ליה מהשקה קמא כדפירשתי בקונט'. ורש"י בפי' התורה כתב והשקה את האשה אין זה סדרה מעשה שהרי בתחלה מקריב מנחתה אלא שהכחוב מבשרך שכשישקנה יבאו בה למרי' לפי שנא' בטן וירך ומניין לשאר כל הגוף ת"ל ובאו בה בכולה ע"כ. ותימא אף שפירש המקרא כר"ש שנ"ל כך פשטי' דקרא וכמ"ש הרא"ם מ"מ פירושו זה אינו לא כר"ש ולא כרבנן דהא ר"ש מוקי לוהשקה קמא שאם השקה ואח"כ הקריב מנחתה שהיא כשרה וכן מפורש בבבלי. ומלבד זה סוף דבריו תמוהי' שכתב אלא הכתוב מבשרך וכו' עדיין קשיא למה לי הך קרא הא כתיב בתר הקרבה המנחה והשקה את המים והיתה אם נטמאה וכו' ובאו בה המים המאררים למרים גם ממ"ש רש"י פ' כשם דף כ"ח ע"א בד"ה שית' קראי וכו' משמע מפורש דקרא בתרא מוקי להכי ע"ש. ואפשר לומר דכוונת רש"י בשלמא אם נאמר כרבנן שמשקה תחלה ואח"כ מקריב מנחתה איצטריך ובאו בה לאשמועינן שהשקאה קודמת למנחתה וכדאמרינן לעיל בסמוך אלא לר"ש למה לי ובאו בה ומשני דאיצטריך לר"ש שהן מתחלחלין בכל איברי'. אבל לפ"ז אין לשונו מדוקדק דמשמע שבא לתרץ למה לי והשקה וע"ק א"כ סותר דברי הירושלמי דמוקי ובאו בה לר"ש כולהון ולא מקצתן. מיהו בבבלי נראה דלית ליה הך סברא דבעינן כולהון דבדף י"ח גרסי' בעי רב אשי נשפכו מהן ונשתיירו מהן מהו תיקו ולא פשיט מדכתיב ובאו בה דמשמע כולהון ולא מקצתן. אלא ודאי דהבבלי לית ליה להך דרשא לכך פירש"י לפי שיטת הבבלי. והא דקאמר דפשטו המים בכולה. מתני' היא בפ"ק ושאר כל הגוף לא פלט. ועיין מ"ש בסמוך מ"מ דברי רש"י צ"ע ומן התימ' שלא הרגישו בזה מפרשי דבריו. ונראה דה"פ אין זה סדר המעשה ולא כתיב כאן אלא ללמד שבדיעבד כשר אם השקה ואח"כ הקריב מנחתה א"כ למה כתיב ובאו וכו' הרי כבר נאמר לקמן על הסדר וקאמר דאיצטריך שכשישקנה אפי' קודם הקרבה המנחה יבואו בה למרי' בשעת הקרבה. אך קשה הא ל"ל קרא פשיטא אם לא יבדקו המים למה הן באין ומתרץ רש"י דודאי המים בודקין אותה אלא דסד"א אם השקה ואח"כ הקריב המנחה אין המים בודקין אלא בבטן וירך ולא בשאר כל הגוף כמו מקריב ואח"כ משקה שבודקין בכל הגוף לכך איצטריך גם כאן ובאו בה. והדברים נכונים עמש"ל בפרקין בתוס' בד"ה אינה מספקת וכו' דבר נכון:

מ"ט דר"ש ובאו בה. פירשתי בקונט' דמיתורא דהמים המאררים למרים קדריש דכפשטא ליכא לפרושי דמובאו בה קדריש דקשה הא כבר דריש ר"ש ובאו בה בכולהון ולא במקצתן. אלא דקשיא לי לרבנן המים המאררים למה לי לכתוב ובאו בה למרים. לכך נ"ל לפרש דמובאו בה גופא קדרי' אלא דתרי פעמים ובאו בה כתיבי בפרשה חד בוהשקה קמא וחד בוהשקה בתרא. אך עדיין קשה המים המאררים למרים למה לי וי"ל:

מה מקיימין רבנן טעמא דר"ש ובאו בה. וקשה דלמא איצטריכו בכולהון ולא במקצתן כדאמרינן לעיל לר"ש. וכן קשיא נמי מאי פריך לעיל לר"ש למה לי ובאו בה נימא דאיצטריך ללמד שהן מתחלחלין בכל איברים. מיהו לפרושי שבקונט' דמהמים המאררים למרים קדרי' ניחא קושיא הראשונה אבל קושיא השניי' קשיא גם לפי' שבקונט' שובאו בה איכא לפרושי שהן מתחלחלין בכולה וכפירש"י על התורה שכתבתי לעיל בסמוך:

מה מקיים ר"ש טעמא דרבנן מנחת זכרון מזכרת עון. וקשה הא איצטריך שאם השקה קודם הקרבה המנחה שאין המים בודקין אותה עד אחר הקרבת המנחה. וכ"מ בבבלי בפרקין דף כ' ע"ב דר"ש דריש להכי מזכרת עון דגרסי' התם אינה מספקת לשחות וכו' מתני' מני ר"ש היא דאמר מקריב אח מנחתה ואח"כ משקה דכמה דלא קרבה מנחתה לא בדקי לה מיא דכתיב מנחת זכרון מזכרת עון ע"כ וע"ש בפירש"י. ואפשר לומר דבבבלי ה"ק כיון דלרבנן אין המים בודקין עד אחר הקרבת המנחה כדדרשי ממזכרת עון א"כ מתני' דלא כרבנן אבל מכל מקום קשיא דלמא לר"ש נמי איצטריך לדרשת רבנן וכדכתיבנא וי"ל דה"מ למכתב מנחת מזכרת עון זכרון למה לי ש"מ תרתי וכן משמע בספרי דזכרון נמי מיותר:

מלמד שכל עונות וכו'. פירשחי בקונט' שלא יהא הזכות תולה לה. וקשה הא ר"ש לית ליה זכות תולה כדתנן לקמן בפרקין. לכן נ"ל שנזכרין עונותיה באותה שעה לענשה על שאר מעשיה הרעים בשאר עונשין ודוחק:

כל עמא מודיי שמחיקה סמוכה להשקייה. כתב הרמב"ם פ"ג מה"ס מוחק ואח"כ פורע ראשה. ואח"כ מביא מנחתה ומניף וכו' ואח"כ משקה ע"כ וקשה הא אמרי' כאן דהכל מודים שמחיקה סמוכה להשקייה. ואף שהרב בעל משנה למלך תמה על הרמב"ם בענינים אחרים שסדרו משונה. מ"מ הדבר תימא איך פליג אדברים המפורשים וצ"ע. ועמש"ל פ"ק דף ד' בתו' בד"ה קרייא וכו':

כר"ש ברם כרבנן כבר שתת. וקשה הא כרבנן נמי אתיא וקמ"ל אי עבדי כהנים שלא כדין והקריבו הקומץ מערערין אותה ומשקין אותה בע"כ וי"ל דפשיטא ליה לש"ס משום הקרבת המנחה לחוד אין מערערין אותה וגדולה מזו אמרי בבבלי בפרקין דלר"ע אפי' נמחקה המגילה קודם הקרבת המנחה אין מערערין אותה אף שנמחק השם כ"ש בשביל הקרבת המנחה לחוד:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף