שיירי קרבן/פסחים/ג/ב

שיירי קרבן פסחים ג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואפילו יבש כסדר הזה. ותמהני שהשמיטו הפוסקים דין זה דיבש כלח גם הרבה דינים שבסמוך לא נתבארו בדבריהם:

מהו מיעוטו בטל או מכיון שנראה לבער וכו' ותימא מאי קמיבעי' ליה הא תנן ברפ"ב דכלאים כל סאה שיש בו רובע ממין אחר ימעט רבי יוסי אומר יבור דכיון דזקוק למעט יברור הכל והלכתא כת"ק א"כ ה"נ א"צ אלא למעט וי"ל דהתם אינו אלא איסור דרבנן משום מראית העין שנראה כמקיים כלאים הלכך הקילו חכמים אבל הכא איסור דאורייתא הוא אך לפמ"ש הפוסקים דהכא איירי בביטל קודם הפסח דאל"כ אפילו פחות מכזית חייב לבער אם כן הדרא קושיא לדוכתא מ"ש מכלאים וי"ל דהירושלמי לשיטתו דאין הביטול מהני לחמץ ידוע וכמ"ש בריש מכילתין:

וכרויה בגליון פירש וכן בור כרויה רחבה מהדק אבן בדפנותיה כדי לקצרה וזהו הידוק של כרויה ע"כ ופי' תימא וכי מגין על הבור ואטו בור בת קבולי טומאה היא לכן פי' שבקונ' עיקר א"נ כרויה שם כלי הוא:

כשות שליקטו. לפי פי' שבקונ' קשה אטו אוכלין בני הזייה נינהו לכן נ"ל דגרסינן כשות של קטן והיינו שער נולד בבשר הקטנים כעין שער של קושית כדתנן פ"ב דעוקצין וא"ת הא תנן פרק ט' דמקוואות כשות של קטן לא טמא ולא מטמא י"ל דהירוש' ל"ג לא טמא ולא מטמא ולא נשנ' אלא לענין חציצה ועי' בתיו"ט שם בד"ה כשות:

מה בין טומאה וכו'. א"ר לא וכו' בבבלי בשבת פ' במה טומנין דף מ"ח ע"ב גרסינן ת"ר מספורה של פרקים ואיזמל של רהיטני חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה מה נפשך אי חיבור הוא אפילו להזאה נמי ואי לאו חיבור הוא אפילו לטומאה נמי לא אמר רבה דבר תורה בשעת מלאכה חיבור בין לטומאה בין להזאה ושלא בשעת מלאכה אינו חיבור לא לטומאה ולא להזאה וגזרו על טומאה שלא בשעת מלאכה משום טומאה שבשעת מלאכה ועל הזאה שבשעת מלאכה משום הזאה שלא בשעת מלאכה וכתבו תוספות בד"ה אי חיבור וכו' קשה לר"י דבשלל של כובסין נמי תקשי לן ממה נפשך אי חיבור וכו' ורבא נמי דקאמר דבר תורה וכו' אמאי לא קאמר בין בשעת מלאכה בין שלא בשעת מלאכה גזרו ביה רבנן טומאה כי האי דשלל של כובסין וע"ש תירוצם שהעידו שהוא דוחק. ולפי סוגיין נראה דלק"מ דודאי שאני טומאה מהזייה ושלל של כובסין הוה חיבור לטומאה שהוא מצרכו שרוצה בכך שיהיו מחוברין אבל השלל אינו ממקויימי הכלי לפיכך אינו חיבור להזאה אבל מספור' של פרקים ואיזמל של רהיטני ודאי מקויימי כלי הם לכך קשיא ליה שפיר ממה נפשך וכו' וממילא לק"מ אהא דמשני רבה. ומן התימא על הרמב"ם שכתב בפרק י"ב מה' פרה אדומה הנה למדת שכ"מ שאתה שומע חיבור לטומאה ואינו חיבור להזייה אין זה אלא גזירה מדבריהם ע"כ וכ"נ מדברי התוספות ומדברי הירוש' נראה בבירור שמדאורייתא הוא וצ"ע רב ועיי' בפרק י"ב דמס' פרה ובפי"א דכלים:

תמן אמרין טרקטה וכו'. כתב בגליון טרקטה שיבולת שחורכין על האש. תלתא אסור שמא ייצאו מים מזה ויחמיץ את זה ע"כ ותימא פירושו א"כ מאי הא דמסיים אלא אין שזג ידוי במייא אלא פירושי שבקונט' עיקר והוא מפני שראה בבבלי דף מ' דין זה סבר לפרש כן ושגגה הוא בידו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף