מראה הפנים/כתובות/ה/ח

גרסה מ־16:39, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




מראה הפנים TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

היא ע"י שהיא חייבת לו שבע. רבי יוסי בר חנינא לטעמיה דאמר בבבלי דף ס"ג דאף ממלאכה מורדת הויא. והתו' כתבו שם בד"ה פוחתין בירושלמי מפרש כנגד ז' מלאכות שהאשה עושה לבעלה וגם המורד דמוסיפין שלשה דינרין מפרש כנגד שארה כסותה ועונתה והש"ס שלנו אין סובר כן דהא בעי בגמרא מה בין מורד למורדת ומפרש טעמא אחרינא עכ"ל ולפי מה שפירשתי בפנים אינו חולק על תלמוד שלנו אלא מעיקרא מפרש לר"י ב"ח דסבר אף ממלאכה הויא מורדת ולבתר דמקשי עלה מפרש ר"י דדוקא מורדת מתשמיש קריא מורדת וטעמא דמחלקינן בין מורד למורדת מפני שצערו של איש כו' כדאמר בבבלי צא ולמד משוק של זונות מי שוכר מי כו' והיינו נמי למ"ד מורדת מתשמיש וכן נראה מפי' הר"ן בשם הראב"ד ז"ל וע"ש ועיין בהרי"ף ז"ל סוף הלכה ד"ה ר"י אמר שבעה טרפעיקין כו' ואין להאריך. שהתנה עמה לא שאר ולא כסות ולא עונה כו'. בבבלי דף נ"ו קאמר דלד"ה בעונה תנאו בטל ועיין לקמן פ"ק דקידושין הלכה ב' ד"ה והא תני:

וכרבי אליעזר עד כמה הוא פוחת. כגוונא דפריך בבבלי דף ס"ב על מתני' דהמדיר כו' שבת אחת איכפל תנא לאשמעינן טייל ופועל וכדפרש"י שם וכן הכא אפי' על חמר שייך להקשות כן דבשביל עונה אחת לא נידון בה דינא דמורדת והתם נמי מפרק לה כדהכא וכדפרישית:

מהו מוכחת מפרא פרנון דידה. הר"ן ז"ל פי' בשם י"מ דפרא פרנון היינו נכסי מלוג שנפלו לה כבר ודייק מלישנא דר' יוסי דקאמר לעולם כו' שמא תפול לה ירושה ולא קאמר לעולם הוא פוחת והולך ואפי' נפלה לה ירושה ממקום אחר ומדלא קאמר הכי ש"מ דבנכסי מלוג שנפלו לה כבר אפי ת"ק מודה אלא שרבי יוסי מוסיף שלעולם הוא פוחת והולך ואותו פחת נעשה חוב עליה שמא תפול לה ירושה ממקום אחר ויחזור ויגבה ממנה וכן דעת הרמב"ן ז"ל וכתב עוד אבל אחרים פירשו פרא פרנון היינו נדוניא אבל מנכסי מלוג אינו פוחת כלל וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ד מהלכות אישות כו' עכ"ל ולמאי דפרישית בפנים בשם הערוך עולה כדעת הרמב"ם ז"ל בהא דנכסי מלוג אינו פוחת כלל אפילו אותן שיש לה כבר דבכלל ירושה הן ודבר שאינו מצוי מיקרי שאין לרוב נשים נכסי מלוג כדכתב הר"ן שם:

אפילו תימר כן כמשנה אחרונה ובבבלי דף ס"ד מסיק לה כאן כמשנה ראשונה כאן כמשנה אחרונה ומה"ט פסקו הרי"ף והרמב"ם ז"ל דכותבין אגרת מרד על שומרת יבם משום דאמרינן בהחולץ חזרו לומר מצות יבום קודמת כמשנה ראשונה כדכתב הרי"ף ז"ל הכא וכן ביבמות וכדפסק הרמב"ם בפ"ב מהל' יבום דמצות יבום קודמת והתוס' הכא לשיטתייהו אזלי דפסקו מצות חליצה קודמת יעיין בריש יבמות:

אין לה בליות. בבלאות הקיימין מיירי דומיא דמורדת יכמ"ד בבבלי סוף פרק אלמנה דף ק"א זינתה הפסידה בלאותיה הקיימין ולא קיימא המסקנא הכי אלא כל מה שהוא קיים נוטלת ויוצאת וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפרק כ"ד מהל' אישות ובמורדת פסק בפרק י"ד כדאמר בבבלי פרקין תפסה לא מפקינן מינה לא תפסה לא יהבינן לה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף