מראה הפנים/עירובין/ח/ב

מראה הפנים עירובין ח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחצי חציה לפסול את הגויה. ולר' יוחנן בן ברוקה ביצה ומחצה היא חצי פרס וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות טומאת אוכלין בהלכה א' שכתב וכן האוכל אוכלין טמאין אינו נפסל עד שיאכל כביצה ומחצה וזהו חצי פרס. ובענין טומאת אוכלין עצמן כתב שם לטומאת עצמן כל שהן ולטמא אוכל אחר או משקין או ידים עד שיהיה בו כביצה בלא קליפתה וזהו כחכמים דר' דוסא ור' נתן בבבלי פרקין דף פ"ג. וכבר ביארתי במקום אחר לשיטתו דמחלק בין טומאת עצמן שהוא בכל שהוא ובין לטמא אחרים שבזה אמרו שהוא בכביצה. ומיהו לכאורה הא קשיא דהא אמרי' שם תנא וחצי חצי חצייה לטמא טומאת אוכלין ופרש"י ז"ל לר' יוחנן בן ברוקה הוא ביצה חסר רביע ולר"ש הוא ביצה וכ"כ התוס' שם וסיימו והא דאמר בכל דוכתא כביצה לטמא טומאת אוכלין היינו כר"ש ולא כר' יוחנן בן ברוקה. והשתא להרמב"ם דפסק כר' יוחנן בן ברוקה היכי מיתוקמא השיעור כביצה לטמא טומאת אוכלין ולא ראיתי למי שהרגיש בזה. והריטב"א ז"ל הקשה כזה על פרש"י וז"ל משמע מפירושו דס"ל דהא נמי בפלוגתא דר' יוחנן בן ברוקה ור"ש וכדאוקי לקמן פלוגתא בינייהו בחצי חצייה של פסיל גויה ואינו מחוור דסוגיין בכולי תלמודא דביצה לטמא טומאת אוכלין דאתיא דלא כר' יוחנן בן ברוקה אלא ודאי דהאי לענין טומאת אוכלין אתיא לר' יוחנן בן ברוקה היא שהוא מודה דשמינית הככר לחם לטומאת אוכלין וכן פירשו בתוס' עכ"ל. ותוספות טו"ך הוא. וא"כ הרמב"ם ז"ל ג"כ היה מפרש כן ולא כפרש"י והתוס' שלפנינו. ושמינית הככר לחם הכתוב בדבריו היינו להאי דרב חסדא דקאמר התם צא מהן שליש לחנווני וכדמוקי לה דיהיב בעל הבית ציבי ולאידך דרב חסדא כדמיירי במתני' דלא יהיב בעה"ב ציבי ומשתכר החנווני החצי ואין הככר אלא רובע הקב א"כ לטומאת אוכלין ששית הככר הוא ועיין לקמן בד"ה צא מהן שליש ליציאה:

רבי מאיר אומר בחולא דלית לי' מה לוכל וכו'. למאי דמשמע מהכא וכמבואר בפנים א"כ ר' יהודה נמי מודה להא דאמרי' בכל מקום רווחא לבסומא שכיח אלא דמפרש דהיינו בשאר מיני מאכלים ומעדנים ומשום הכי קאמר שבשבת דשכיחי לי' ממיני מאכלים הרבה אינו אוכל מן הפת אלא דבר מועט ובחול אוכל יותר מהפת ושיעור העירוב דאיירי הכא משמע דהכל על הפת הוא דאמרי כדמיירי תנאי כמתני' מככר בפונדיון וכו' שתי ידות לככר והכי משמע נמי מריש הסוגיא דהבבלי וכמה וכו' תרתי ריפתא איכרייתא או תרתי ריפתא נהר רפיתא וא"כ לכאורה הוה קשיא להא דקאמר התם אנא נמי כר"מ סבירא לי דאי כר' יהודה קשיא הא דאמרי אינשי רווחא לבסומי שכיח דהא ר' יהודה נמי מודה בהא דאמרי אינשי וכי קאמר להקל בפת הוא דקאמר וצ"ל לפי שיטת הבבלי דהואיל דקי"ל בעירובי תחומין א"צ פת דוקא וה"ה בשאר מיני מאכלים וכדאמרי' בפ' בכל מערבין והשתא נהי דכאן אמרו במתני' בשיעור הככר מ"מ הרי אף בשאר מאכלים מערבין כל א' וא' לפי שיעור הנזכר לעיל שם ור' יהודה סתמא קאמר לשבת ולא לחול ומשמע דאף בשאר מאכלים כך הוא שיעורו וקשיא הא אמרי אינשי רווחא לבסומא שכיח:

צא מהן שליש ליציאה. התם דמדייק על הא דתני וקרובים דבריהם להיות שוין מהחשבון כמה סעודות לקב דלמר ד' ולמר תשע וקאמר מעיקרא כהאי דרב חסדא צא מהן שליש לחנווני ואכתי למר שית ולמר תשע אלא כהאי דרב חסדא צא מהן מחצה לחנווני והא דלמר תמני ולמר תשע היינו דקאמר וקרובים דבריהן להיות שווין. והנא דמדייק מחשבון הביצים שבככר דלמר י"ב ולמר שמנה ומשני צא מהן שליש ליציאה וא"כ דבריהן שוין ממש שהרי היציאה לדברי ריב"ב הוא דשייכא דאיהו מיירי בככר הלקוח מהחנווני וצ"ל דקרובין דקאמר משום דהא מיהת לכ"ע מבלי הוצאה א"א אלא ר' יוחנן בן ברוקה הוא דמנכה שליש מהחשבון להחנווני ור"ש אינו מדקדק כפי חשבון הזה וקרובין דבריהן כשתנכה ג"כ לר"ש איזה דבר להיציאה. ושליש דקאמר הכא היינו כהאי דרב חסדא קמייתא וכדמוקי לה התם דמיירי דבעה"ב יהיב ציבי וא"כ נשארו שמנה ביצים להככר לר' יוחנן בן ברוקה. ומיהו מסיק התם דמתני' מיירי כאידך דרב חסדא צא מהן מחצה לחנווני ובדלא יהיב בעה"ב ציבי וא"כ נשארו ששה ביצים להככר לר' יוחנן בן ברוקה ובה משערין להעירוב ולכל השיעורין דקתני אבתרה במתני' וכר' יוחנן בן ברוקה דקי"ל כוותי' לדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל וטעמם מדאמרן בפשיטות לקמן שם דף פ"ג גבי כמה שיעור חצי פרס וכו' אבל חכמים אומרים כביצה ומחצה שוחקות ומאן חכמים ר' יוחנן בן ברוקה וכ"כ הריטב"א ז"ל מדקרי' לי' בלשון חכמים למימרא דהלכתא כוותיה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף