רידב"ז/יבמות/ח/א

רידב"ז יבמות ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עבד תושב לעולם גר ותושב הרי הוא כגוי לכל דבר פי' המפרשים ז"ל לא הבנתי ונראה לפענ"ד דה"פ עפ"מ דפסק הרמב"ם ז"ל בה' א"ב פי"ד דהלוקח עבד מן הנכרי אם רצה לקבל עול מצות כגר עושין עמו כסדר שעושין עם הגר ואם אינו רוצה מגלגלין עמו י"ב חודש ומוכרו כו' ואם התנה עמו מתחלה שלא ימול ולא יטבול אלא יהי' גר תושב מותר לקיימו בעבודתו כשהוא גר תושב כו' עכ"ל ז"ל עיי"ש הרי דאם בתחלה לא קיבל עליו להיות גר תושב אלא לא רצה כלל מגלגלין עמו י"ב חודש ומוכרו וכו' ולא מהני שיקבל עליו אח"כ להיות גר תושב אלא א"כ התנה בתחלה ע"ז. אבל אם לקחו בתחלה סתם בלא תנאי הרי בסתם לקחו ע"כ לשם גר והעבד אינו רוצה אח"כ רק להיות גר תושב לא מהני כיון דמתחלה לא התנה עמו ע"ז ולקחו סתם וסתם ע"כ לשם גר הוא ולא מהני כשרוצה אח"כ להיות גר תושב. ועפ"ז מתפרש הכא יפה עבד תושב לעולם אם כשלקחו לשם עבד תושב נשאר עבד תושב לעולם גר ותושב פי' אם כשלקח לשם גר ואח"כ רוצה להיות תושב הרי לא מהני והרי הוא כגוי לכל דבריו וכדמסיים ר"ש ב"ח ב"י בשם ר"ח גר ותושב כשלקחו סתם דלשם גר הוא. ותושב כלומר דרוצה אחר המכירה להיות תושב מגלגלין עמו י"ב חודש אם חזר בו הרי יפה ואם לאו הרי הוא כגוי לכל דבר. ועי"ז מובן הא דקאמר מתחלה. עבד תושב לעולם פי' דאם לקחו לעבד תושב א"צ לגלגל עמו אלא לעולם הוא עבד תושב אבל לשם גר ותושב פי' כשלקחו לשם גירות ורוצה להיות אח"כ תושב אסור להשהותו לעולם אלא הרי הוא כגוי ומגלגלין עמו י"ב חודש:

ר"ש ב"ח ב"י בשם רבי גר תושב צריך לקבל עליו ע"מ שיהא אוכל נבילות. פי' דצריך לקבל עליו כל המצות חוץ מאיסור נבילות וזהו כדעת אחרים המוזכר בבבלי במס' ע"ז דף ס"ד ע"ב עיי"ש. וס"ל דלא כתניא תנא דמובא אח"כ דצריך שיקבל עליו כל המצות חוץ ממילה והוא ס"ל דמקבל עליו כל המצות חוץ מאיסור נבילות ע"ז אמר ר"ה יאמרו הדברים ככתבן וכדמפרש ר"י בר ר"ח לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה פי' דאע"פ דנחלקו ר"מ ור"י באם דברים ככתבן או לא דר"מ דרש לגר במכירה מנין ת"ל תתננה ואכלה או מכור לנכרי בנתינה מניין ת"ל תתננה ואכלה או מכור לנכרי נמצאת אומר אחד גר ואחד נכרי בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ ר"י אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולנכרי במכירה. ולפ"ז אם הדין כאית תניא תנא דגר תושב צריך לקבל עליו כל המצות שכתוב בתורה. בלבד שלא ימול א"כ ע"כ דגר תושב אסור לאכול נבילות. והיכי שייך הקרא לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה הא גר תושב אסור בנבילה וע"כ דאין הדברים ככתבן אלא ע"כ דהאי ואכלה לא קאי אגר וע"כ נתפרש הקרא הכי לגר וגו' תתננה. תתננה ואכלה או מכור לנכרי וקאי תתננה אלמעלה ואלמטה דל"ל דקאי תתננה אלמעלה דווקא והדברים ככתבן כדא"ל לר"י א"כ היכי מסיק הקרא ואכלה [דע"כ ההתחלה הוא מתיבת תתננה אי האתנחתא על תיבת תתננה דל"ל דההתחלה הוא מתיבת ואכלה ותתננו קאי אלמעלה והתחלה על למטה מתיבת ואכלה ז"א דואכלה לא הוי התחלה כמובן] ול"ל דקאי אלמטה לגמרי א"כ מהו לגר אשר בשעריך דאין לו שום פירוש וע"כ דקאי אלמעלה ואלמטה האי תתננה כמו לר"מ רק מכור לא קאי אלא אלמטה אבל תתננה קאי אלמטה ואלמעלה וא"כ להאי מ"ד ע"כ ל"ל דדברים ככתבן לגר בנתינה דווקא ולנכרי במכירה דווקא ז"א דא"כ האי ואכלה דכתוב לבתר תתננה אהי קאי וע"כ דתתננה קאי אלמעלה ואלמטה. וע"כ דלנכרי בין במכירה בין בנתינה מותר. אבל לפי מה דס"ל לרבי דגר תושב מותר באכילת נבילה. א"כ יכול למימר דהדברים ככתבן. דתתנה ואכלה קאי דווקא על גר ומכור לנכרי קאי דווקא אנכרי אבל לנכרי בנתינה לא דתתננה ואכלה קאי דווקא אגר תושב והיינו דקאמרינן א"ר הילא ואמרו הדברי' ככתבן כדמסיק ריב"ח לגר אשר וגו' תתננה ואכלה פי' דקאי ואכלה אגר א"כ יכול למימר דתתננה לא קאי אנכרי רק אגר לחודה ובאמת ואכלה:

ולפי דברינו אלה מובן דהא דגרסינן. אית תניא תנא גר תושב אין מקבלין אותו עד שיקבל עליו את כל המצות שכתוב בתור'. ופליגי על רבי דס"ל חוץ מאיסור אכילת נבילות אלא מקבל עליו הכל רק דאינו מל עצמו. ומכאן מוכח דגר תושב א"צ למול א"ע אליבא דכולהו תנאי למ"ד דצריך לקבל ז' מצות ג"כ א"צ למול א"ע וכדעת המהרש"א ז"ל במס' סנהדרין דף נ"ח עיי"ש דכתוב בהדיא דגר תושב שמוזכר בתורה א"צ למול א"ע. והמל"מ ז"ל בפ"י מה' מלכים ה"ז פליג עליו וס"ל. דגר תושב המוזכר בתורה צריך למול א"ע והא דלא חשוב רק שיקבל ז' מצות ולא חשוב ח' דהוא מילה משום דלא חשוב קום ועשה עיי"ש ולפי הירושלמי הזה מוכח כדעת המהרש"א ז"ל ודוק:

ר' בא בשם ר"ח בר אשי גר תושב מבטל ע"ז כגוי כצ"ל וכן מסיק מפורש בסמוך ותיבת עד שיכפור נשתרבב מהא דלעיל ודוק:

אף בסכין של מילה כן אף במצה כן עי' בדברינו במס' סוכה פ"ג שם מבואר היטב בס"ד עיי"ש:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף