קרבן העדה/קידושין/ג/ז

גרסה מ־16:48, 26 ביוני 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
רידב"ז
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' ושניהם נותנים גט. להתירה לאחרים:

גמ' נאמן ליתן גט. הא דתנן בא א' ואמר אני קידשתיה נאמן ליתן גט קאמר דנאמן וסמכינן עליו שהוא קידשה וגיטו גט לענין זה שמותרת להנשא לאחר אחרי שקבלה ממנו הגט דאין אדם חוטא בדבר שאינו נהנה ממנו להתיר אשת איש חנם אבל לכנסה אינו נאמן דאימא יצרו תוקפו:

רב אסי אמר אף נאמן לכנוס. דלא חציף למימר לפני האב שקבל הקידושין אני הוא דמירתת דלמא מכחיש לי' האב ואמרי ידענא דלא את יהבת לי הקידושין:

ואין למדין ממנו דבר אחר. דדוקא בעגונה הקילו חכמים והאמינו אבל לא בדבר אחר:

ולא הכל ממנו. לאו כל כמיני' שירד לתוך השדה דדלמא לאו דידי' הוא ויתלוש ויאכל:

ה"ג אף בקידושין כן האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודע למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני קידשתיך לא הכל ממנו וכ"ה בבבלי בפרקין. וה"פ אינו נאמן לכנוס דלא מירתת דיודע הוא שתהא מחפה עליו ותתרצה בו ותכחיש את כל הבא לומר עוד אני הוא משא"כ באב שאינו חשוד לחפות עליו:

מתני' דפ"ב דיבמות קשיא לרב ולאו דוק' לרב ה"ה לכל הנך אמוראי דאמרי דנאמן לכנוס:

לא ישא את אשתו. משום דאדבורי' סמכינן וחיישינן שמא משקר משו' דיצרו תקפו:

ומשני תמן. המביא גט כיון דהוחזקה אשת איש לכל שהרי הכל יודעין שנשואה היתה וע"י גט זה באנו להוציאה מחזקתה הלכך לא ישאנה משום לזות שפתים וחשדא:

ברם הכא. אבל כאן בקידושין לא הוחזקה לאשת איש אלא בפני שנים שראו שנתקדשה שהרי לא נודע הדבר רק ע"פ דבורו דאביה אמרינן כשיבואו אלו עדי' יאמרו נמי שלזה נתקדשה ולא מרעינן לחזקה שהרי מעולם לא הוחזק' לאשת אחר הלכך נאמן אפי'. לכנוס:

מתני'. משנתינו קשיא לשמואל:

ואם רצו אחד נותן גט וא' כונס. שמעינן מיהת דניסת ע"פ דבורו:

ומשני פתר לה. שמואל מפרש למתני' בשאומר האב לאחד משני אלו קדשתיה ואיני יודע איזהו הלכך כשאחד נותן גט השני מותר לכונס' ממה נפשך:

קדם אחד מהן וכנס וכו'. אהא דתנן אס רצו א' נותן גט וא' כונס קאי שאם קדם אחד מהן וכנס קודם שנתן השני גט מוציאין מידו דבאיסורא נשאה ועברו על רצון חכמים וצריכ' גט משניהם:

הדא דאת אמר. לא אמרן אלא כשבאו שניהם בבת אחת או אפי' בזה אחר זה קודם שהתירוה להנשא לאחד מהם הוא דאמרי' אם קדם וכנס מוציאין מידו:

לא כל הימנו. לאסרה על הראשון שכבר כנסה:

ותני כן. ותניא נמי הכי:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף