פני משה/כתובות/ה/ח
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' המורדת על בעלה. מתשמיש אבל ממלאכה כופין אותה לעשות מלאכה ולא דיינינן לה כמורדת:
טרפעיק. הוא שלש מעין כסף שהם חצי דינר:
עד כנגד כתובתה. ואח"כ נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה אבל אין משהה אותה כדי לפחות מנכסיה שנפלו לה מבית אביה ולהפסידה ממנה:
מוסיף לה על כתובתה ג' דינרין בשבת. כדמפרש טעמא בגמר' דצערא דגברא קשה מדאיתתא ולפיכך כשהיא מורדת ומצערתו פוחתין שבעה דינרין בשבת וכשהוא מורד ומצערה אין מוסיפין לה אלא ג' דינרים:
גמ' הכא וכו'. קס"ד המורדת ממלאכה קאמר וכן בסיפא המורד על אשתו ומאי שנא הכא דפוחתין ז' דינרין ומ"ש בסיפא דמוסיפין שלשה:
היא ע"י שחייבת לו שבע. מלאכות כדחשיב לעיל במתני':
שהוא חייב לה שלשה. שארה כסותה ועונתה:
ופריך הגע עצמך שהכניסה לו עבדים. ואינה חייבת במלאכה וכן אם הוא התנה עמה שלא יתחייב עמה בכלום ואם בכה"ג לא פוחתין ולא מוסיפין והא מתני' סתמא קתני:
מאי כדון. ומאי טעמא הכא ז' והכא שלשה:
כהאי דאמר ר"י. כלומר לא תימא דהמורדת ממלאכה קאמר אלא מורדת מתשמיש והיינו טעמא דבה פוחתין ז' ובו מוסיפין ג' שצערו של איש מרובה יותר מן האשה:
הדא הוא דכתיב וכו'. כדדריש בבבלי פ"ק דסוטה וכדמסיק היא לא קצרה וכו' אלמא צערו של איש מרובה:
ויש אומרים וכו'. שזינתה עם אחרים ולא מוכחא מידי ודחי לה הש"ס. כ"ש דתבעה לתשמיש יותר ויותר אם היתה עושה צרכה באחרים כדרב נחמן וכו' וכדאמר בבבלי פ' חלק דף ק"ז אבר קטן יש באדם מרעיבו שבע וכו' וכדפי' רש"י שם (ועיין פי' רש"י בסוכה דף נ"ב):
וכר"א עד כמה הוא פוחת. כלומר לר' אליעזר במתני' דלעיל דמחלק בעונות ולדידיה עד כמה הוא פוחת באלו שאין עונתן בכל שבת כגון גמל וספן דלא שייכא בהו לדון דינא דמורדת מתשמיש לפחות בכל שבת:
נשמעינה מן הדא דתני ר"ח ארוסה. אם אינה רוצה להנשא וחולה כו' כותבין לה איגרת מרד על כתובתה גרסינן וכדלקמן וכן הוא בתוספתא:
מה אנן קיימין. לפרושי מרד דנדה קאתי והדר מסיק למילתא. במאי עסקינן מרד דנדה אם שמרדה עליו בשעת נדתה אמאי כותבין לה אגרת מרד הרי התורה אסרה עליו ואינה בת תשמיש עכשיו אלא הכא במאי עסקינן שמרדה קודם נדתה ובאת לנדה וקמ"ל דפוחתין מכתובתה אף בימי נדתה אע"פ שעכשיו לאו בת תשמיש היא:
הרי אינה ראויה למרוד. והא נדה אינה בת מרד מתשמיש ואפ"ה את אמר כותבין ופוחתין מכתובתה בימי נדתה:
וכא. וכן ה"נ אפי' באלו שאין עונתן בכל שבת פוחת מכתובתה כשמרדה וטעמא לפי שאין דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו:
מהו מיפחת מן פרא פרנון דידה. פרא פרנון הן המתנות שנותנין לארוסה בלתי מוהר הכתובה. הערוך. ובעי הש"ס אם פוחתין גם מאלו המתנות אחר שנפחתה הכתובה:
נישמעינה מן הדא דרבי יוסי וכו' לא אמר אלא ירושה דבר שאינו מצוי. כלומר לא פליג ר' יוסי ומוסיף אדת"ק אלא בירושה שהוא דבר שאינו מצוי ואפ"ה ס"ל לר' יוסי דפוחת ולת"ק אינו פוחת משום דמידי דלא שכיח הוא כ"כ:
הדא אמרה אפי' כו'. כלומר ש"מ הא בפרא פרנון דדבר המצוי הוא פוחת אפילו לת"ק:
ואין כותבין אגרת מרד על שומרת יבם. אם תבעה לייבם והיא אינה רוצה אלא לחלוץ:
כאן כמשנה ראשונה. הא דר' חייא כמשנה ראשונה. שאמרו מצות יבום קודם למצות חליצה נזקקין לו אם אינה רוצה להתייבם:
כאן. הא דשמואל כמשנה אחרונה שאמרו מצות חליצה קודמת:
אפילו תימר כן כמשנה אחרונה. כלומר דר"י בר בון דחי לה דאפ"ת כאן וכאן כמשנה אחרונה והא דשמואל בשרוצה הוא לייבם אין נזקקין לו אם היא רוצה לחלוץ והא דתני ר"ח בשאינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם:
ב"ד שאחריהן. מילתא באפי נפשה היא דב"ד שאחריהן אמרו בדינא דמורדת שמתרין בה ד' שבתות וכו' כדאמר בבבלי רבותינו חזרו ונמנו שיהו מכריזין עליה ד' שבתות זו אחר זו ושולחין לה ב"ד הוי יודעת שאפי' כתובתיך מאה מנה הפסדת:
היוצאה משום שם רע. שזינתה:
אין לה בליות. מבגדים שהכניסה לו בנדונייתה ועדיין הבלאין קיימין הפסידה הכל:
מורדת יש לה. בלאות הקיימין:
ר' סימון. פליג דאחת זו ואחת זו אין לה בליות:
לא מזונות. כל זמן שאינו מגרשה:
אילין דכתבין אין שנא אין שנאת. אלו שכותבין בכתובתן אם ישנא הוא וימרוד עליה שיהיה כך וכך ואם תשנא היא ותמרוד עליו יהיה כך וכך תנאי שבממון הוא וכל תנאי שבממון קיים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |