שער אפרים/קה

שאלה קה

צ"ע לדינא גבי חמש נשים שאמרו חכמים במשנה פ' האשה שלום שאינן נאמנות להעיד עדות אשה אם הן נאמנות במסל"ת:

תשובה לכאורה משמע שנאמנות דלא גריעי מגוי וכן יש להוכיח קצת מגמ' דיבמות בסוף המסכת' דמקשה שם בגמ' אמ"ש ר"ע במשנה שאין משיאים לא עפ"י אשה כו' ומקשה וסבר ר"ע ע"פ אשה לא והתניא כו' משום ר"ע ומה חמש נשים שאינן נאמנות כו' אבל אשה דעלמ' נאמנות כו' ע"ש וקשה מאי מקשה הגמ' וגם למה אינו מתרץ התרצן דמה שלמד ר"ע ק"ו מה' נשים שאינן נאמנות אפילו במסל"ת והדיוק הוא אבל אשה דעלמ' נאמנת היינו במסל"ת ומ"ש ר"ע במשנה שאין משיאין ע"פ אשה היינו כשאינה מסל"ת אלא ודאי שהדין הוא דה' נשים נאמנות במסל"ת ולכן לא היה יכול לתרץ כנז' דא"כ מ"מ קשה הדיוק אבל אשה דעלמא נאמנות אף שאינן מסל"ת וא"כ מוכח לכאורה מזה דה' נשים נאמנות במסל"ת ואף שיש להקשות על זה דזהו אליב' דר"ע שסבר דאשה דעלמא אינה נאמנת ואנן לא קי"ל כר"ע אלא כחכמים דסברי דאשה בעלמ' נאמנת בעדות אשה לאפוקי ה' נשים שאינן נאמנות וא"כ שמא תאמר דאליב' דרבנן ה' נשים אינן נאמנות אף במסל"ת ז"א דהלא מדר"ע נשמע לרבנן דמדר"ע סבר דאשה דעלמ' אינה נאמנת במסל"ת וכ"ש אליב' דרבנן דסברי דאשה דעלמא נאמנת ומכ"ש דה' נשים יהיו נאמנות במסל"ת דאל"כ יהיו סברותים הפוכות וגם פלוגתא רחוקה וגם הלשון שאמר ר"ע בבריית' ה' נשים שאמרו חכמים אינן נאמנות ואם כן משמע מלשון שאמרו דגבי ה' נשים ליכא שום מחלוקת בין ר"ע וחכמים כן משמע לכאורה:

אמנם כל זה אינו נכון דמ"ש בגמר' שהגוי נאמן במסל"ת אינו מטעם נאמנות הגוי דעכו"ם אין לו שום נאמנות רק הואיל שמסל"ת דבריו ניכרים שאומר אמת אם כן אם תרצה לומר דמ"ש בבריית' דר"ע דמ"ש ה' נשים נאמנות היינו במסל"ת דוקא ושם אינו שייך לשון נאמנות וא"כ איך יהיה הס"ד שאיירי הבריית' דוקא במסל"ת ולכן לא מתרץ התרצן דבריית' איירי במסל"ת אלא ודאי דבריית' איירי בשאינה מסל"ת ומשא"כ אשה דעלמ' נאמנת בשאינה מסל"ת לכן מקשה שפיר אר"ע דמתני' ולעולם ה' נשים ליכא שום הוכחה די"ל דאינן נאמנות אף במסל"ת דגריעי מגוי הואיל והיא מתכוונת לקלקל. וכן יש להוכיח בראיה ברורה דה' נשים אינן נאמנות אף במסל"ת ממ"ש הריב"ש סי' שע"ז הובא בש"ע סי' י"ז סעיף י"ד בהג"ה אם אמר גוי פלוני מת במסל"ת אע"פ שלא אמר דברים אחרים מקרי מסל"ת והוכיח הריב"ש זה ממ"ש בגמר' דיבמות דף קכ"ב וגם בגיטין דף ס"ז ודילמ' שד הוא ודילמ' צרה הואי ולמה לא מקשה ודילמ' גוי היא אלא ודאי גוי נאמן כשאמר פלוני מת אע"פ שלא אמר דברים אחרים כו' ע"ש. וא"כ קשה אדברי ריב"ש מאי מקשה הגמר' ודלמא צרה הואי הלא זהו מקרי מסל"ת ולפי דעתו למה לא תהא הצרה נאמנת אלא ודאי שחמש נשים אינן נאמנות אף במסיח לפי תומם. ועיין בתשו' ה"ה מהרלב"ח סי' ל"ו שמקשה אדברי הריב"ש הנז' דאין משם הוכחה דדלמא חד מינייהו נקט ובתירוץ התרצן יתורץ ג"כ קושיתו ודלמא גוי הוא מתנא דבי ר"י דבשעת הסכנה כותבים אע"פ שאין מכירים וע"ש שכתב שמשמח את עצמו בתירוץ זה ועיין בר"ן שחולק על תשו' הרי"בש הנז' והובא בש"ע סי' י"ז (ועיין מ"ש במקום אחר מה שקשה בש"ע סעיף הנז' אמ"ש בהג"ה סט"ו):

והגאון מהר"ר העשיל הרב מק"ק לובלין הקשה אתשו' הרי"בש הנז' דלפ"ד תינח שמתורץ קושיתו על שלא מקשה הגמ' דלמא גוי היינו ביבמות דמהדר שם אם משיאין את האשה בששומע קול שמת הבעל אבל מ"מ קשה למה לא מקשה הגמר' קושי' הנז' בגיטין גבי מ"ש כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו דמקשה הגמ' ודלמא צרה ולמה לא מקשה ודלמא גוי ושם ליכא לתרץ דגוי נאמן במסל"ת שהרי גבי גט הגוי אינו נאמן במסל"ת. ונלע"ד לישב דגבי גט יש תירוץ אחר דבשלמ' מה שמקשה הגמ' ודלמא צרה היא ר"ל ומכוונת לקלקל וכן דלמא שד הוי ומכוון לקלקל משא"כ גוי לא שייך לומר שמכוין לקלקל או להעיד וא"כ מהיכי תיתי שיהיה גוי ויצעק מן הבור כאלו הוא ישראל ויאמר שיכתבו גט לאשתו ומשא"כ גבי מת פלוני כשז"א מקרי מסל"ת א"ש מה שמקשה הריב"ש למה לא מקשה הגמ' ודלמא גוי הוא ובא להעיד שמת פלוני אלא ודאי שהגוי נאמן בזה ומקרי מסל"ת ודו"ק. והנלע"ד כתבתי:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף