שער אפרים/לא
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה לא
מעשה אירע לידי פה ק"ק בודון שהקהל חלקו שאלה לא תפילות של ראש השנה ויום כפור לבעלי הבתים להתפלל ואחר כך חלה א' מהם ולא יכול להתפלל ורצה אותו האיש שחלה להעמיד איש אחד במקומו שיתפלל תפלתו והקהל רצו להעמיד איש אחר להתפלל ובכן הדין עם מי:
תשובה נראה פשוט שהדין עם הקהל ולכאורה נראה להביא ראיה לזה מהא דאמרי' בגמ' דיומא ז' ימים קודם יום הכפורים וכו' ומתקנין כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול ואמרי' בגמ' אחר כך אירע בו פסול בכ"ג ראשון חוזר לעבודתו והשני אינו עובד לא ככ"ג ולא ככ"ה כ"ג משום איבה כו' ע"ש ואם אית' דמי שנדח' יכול להעמיד איש א' במקומו למה אינו עובד ככ"ג משום איבה יתקנו כהן א' בידיעתו) או שהוא יברר כהן א' תמורתו בעצמו למי שהוא אוהב לו ובזה לא יתקנא בו ואם כן אין כאן איבה אלא ודאי שאין בידו לברר כהן אחר תמורתו כשידחה מן העבודה ואם כן י"ל בכ"ד שאין ביד האיש שחלה להעמיד איש אחר במקומו:
[הג"ה מבן הרב המחבר ז"ל וזאת ליהודה ויאמר. ולענד"ן להביא ראיה מגמרא דהגוזל קמא דף ק"ט וק"י וז"ל תנו רבנן מנין לכהן שבא ומקריב קרבנותיו וכו' ואם היה זקן או חולה נותנו לכל כהן שירצה כו' האי זקן או חולה ה"ד אי דמצי עביד כו' ואי דלא מצי עביד עבודה שליח היכי משוי אמר רב פפא שיכול לעשות על ידי הדחק דכי עביד על ידי הדחק עבודה הוא ומשוי שליח וכתבו התוס' ד"ה דכי עביד על ידי הדחק עבודה היא וז"ל דלא מצינו בכהנים פסול בשנים אלא דנתנו חכמים שיעור עד שירתת בהכל שוחטין עד כאן לשונ' ואיכא למידק מאי בעי התוס' בזה שכתבו דלא מצינו כו' אלא דנתנו חכמים שיעור כו'. ונלע"ד לפי שאמרינן בגמ' דחולין פ"ק דף כ"ד ת"ר כהן משיביא שתי שערות עד שיזקין כשר לעבודה כו' עד שיזקין עד כמה א"ר אלעא אמר ר' חנינא עד שירתת עד כאן לשונ' לפום ריהטא נראה שקושית הגמ' הוא עד כמה לפי שהלשון עד שיזקין שקול הוא ונוטה לב' פירושים אם הוא עד ועד בכלל או עד ולא עד בכלל ולזה אר"א כו' עד שירתת והיינו עד ועד בכלל וזה שהוקש' להתוס' על דברי רב פפא שאמר עבודה ע"י הדחק עבודה היא ולמה אמר בחולין עד שירתת יאמר עד שאינו יכול לעבוד על ידי הדחק ולזה באים התוס' לשלול פי' הקושי' דגמ' דחולין הנז' שכתבתי וכתבו דלא מצינו בכהנים פסול בשנים (מדאורייתא) ואיך קס"ד לומר שנסתפק הגמ' אם עד בכלל או לא אלא כוונת הגמ' במאי שמקשה עד כמה ר"ל אפי' אחר שיזקין עד כמה יהיה כשר לעבוד ונ"מ אם יעבוד על ידי הדחק אם יהיה עבודה או לא א"ר אלעא אמר ר' חנינא עד שירתת אבל כשמירתת פסול כי עבודה על ידי הדחק אינו עבודה ואם כן הדר' קושי' הנז' לדוכתיה על רב פפא וזה שכתבו לתרץ אלא דנתנו חכמים שיעור עד שירתת ודייקי לשון חכמי"ם כי מדאוריית' אפי' זקן ומירתת כשר לעבודה ועבודה על ידי הדחק עבודה היא וכדברי רב פפא וזהו שהראו לנו מקום בהכל שוחטין ודו"ק:
זכינו מזה כשהכהן הוא זקן או חולה שאינו יכול לעבוד עבודה לא מצי משוי שליח להעמיד כהן אחר שיקריב אלא חוזר לאנשי המשמר וה"ה בנ"ד זה שחלה אין לו רשות להעמיד איש אחר במקומו להתפלל אלא חוזר להק"ק ואף שמגמ' הנז' משמע אם יכול לעבוד על ידי הדחק מצי למשוי שליח וה"ה בנ"ד אם אמר יאמר זה החולה מאחר שאוכל להתפלל על ידי הדחק אעמיד איש אחר במקומי אמנם גם בזה לא דיבר נכונה כי שם איירי שאין שום אדם מוחה בו אבל בכאן הקהל מוחים בו ודמיא למ"ש ה"ה מוהרי"קו כמ"ש בסמוך ואין להקשות מהא דכתב הרשב"א בתשו' סי' ש' והובא בהרב בעל המפה לא ח סימן נג בהג"ה סעיף כ"ד וז"ל וש"ץ כשהזקין ורוצה למנות בנו ולסייע לו לפרקים ואף על פי שאין קל בנו ערב כקולו אם ממלא מקומו בשאר דברים בנו קודם לכל אדם ואין הצבור יכולים למחות בידו עד כאן לשונו הרי להדיא שהרשות ביד החזן למנות בנו ואין הצבור יכולים למחות בידו וא"כ ה"ה בנ"ד. אמנם אינו דומה זה לזה כלל כי בנדון דהרשב"א מיירי שהש"ץ התנה עם הק"ק בשעת קבלתו שיהיה רשות בידו למנות אחר במקומו ועוד שהרי כתב שם הרשב"א בהדיא וז"ל וכלל גדול אמרו בכל עניני המנויין שאם היה הבן ראוי הוא קודם לכל וכו' ע"ש ומה שאין כן בנ"ד שהא והא לא איתא פשיטא שהדין עם הקהל וכמ"ש א"א מ"ו הגאון המחבר זצוק"ל. וגדולה מזו כתב ה"ה מהרי"קו שורש ל' שהתפלה של הקהל הוא במקום תמידין ובאין משל צבור ואין ראוי שיהא שלוחם מקריב שלא מרצונם כו' ע"ש ומכל שכן בתפלות של ראש השנה ויום הכפורים צריך יותר לדקדק לפי שאין קטיגור נעשה סניגור וכמ"ש בגמר' דר"ה דף כ"ו מפני מה אין כהן גדול נכנס ביום הכפורים בבגדי זהב ועיין שם:]
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |