שו"ת מבי"ט/א/ריב
|
< הקודם · הבא > |
שאלה וזה לשון השטר עוד הודה בפנינו ראובן הנזכר שהספרים שהם עתה בידו שקנה אותם מיורשי חתנו נ"ע ועוד ספרים אחרים כמו הגמרא והרמב"ם והרי"ף שאני מחוייב לקנותם בע"ה יהיו ביד חתני לוי ללמוד בהם עד שיהיה לראובן הנז' בן מאשתו רחל אם דינה בתו אשת לוי ויהיה ראוי הנער ללמוד בהם אז ישיב לוי הנז' הספרים שיהיו בידו ואם ח"ו לא יהיה לו בן מאשתו רחל הנז' אעפ"י שיהיה לו בת אחרת או שיהיה לו בן מאשה אחרת מעתה ומעכשיו יהיו הספרים לדינ' הנז' במתנה גמורה ואין רשות לשום אדם אחר להוציאם מידה אלא מעכשיו תזכה בהם זכו' גמור היא וארוסה לוי הנז' וכל זה בקנין ושבועה ע"כ לשון שטר שידוכין וכבר קנה ראובן הספרים הנז' וזכתה בהם דינה ובעלה לוי הנז' ולא נכתבו הספרים הנז' בכתובה לפי שהם על תנאי יהיה לו בן מאשתו רחל הנז' אחר חמש שני' לנשואי דינה עם לוי הנז' ונפטרה לבית עולמה בלא זרע של קיימ' והספרים הם ביד לוי וראובן חמיו תובע אותם ממנו שטוען שלא נתנם אלא לבתו דינה וכבר נפטרה לבית עולמה ולא הניחה זרע של קיימא ולוי טוען שהוא זוכה בספרים משתי סבות אחת שגם כן נתנו לו במתנה כמו שכתוב בשטר תזכה היא וארוסה ועוד שהו' יורש לאשתו בדין תורה הואיל ואין שום תנאי בספרים בירושה יורינו רבינו הדין עם מי:
תשובה נראה דש"מ שאמר יהיו נכסי ביד פלוני לא הוי לשון מתנה דדוקא לישנא דיטול יזכה יחזיק יקנה הוו לשון מתנה כדאמר רב ששת פ' מי שמת אבל לישני אחריני לא ונראה דגרע לישנא דיהיו ביד פלוני מלישנא דיהנה פלו' מנכסי או יעמוד או יראה או ישען בהם דמבעיא התם בגמ' ולא איפשיטא ולהכי לא קני בהו דאין מוציא אלא בראיה ברורה וכ"ש לשון יהיו ביד פלוני דאינו לשון מתנה כלל לפלו' דהוי כמי שאומר שיהיו מופקדים בידו ולא מבעיא לסברת הרמב"ם ז"ל פ"ט דהלכות זכי' ומתנה דכתב דאפילו הני לישני דמעלו דוקא בש"מ אבל בברי' לא וכמו שהביא גם כן בח"מ סימן רנ"ג בשם הרמ"ה ז"ל דפשיטא דהאי לישנא דיהיו ביד פלו' לא מהני אלא אפילו לדעת הרא"ש ז"ל והרמב"ן ז"ל דכתבו דכ"ש דמהני בברי' שיש בו קנין כמו שהביא שם בח"מ הכא מודו דאינו לשון מתנה אפילו יש בו קנין דלא נתנם לו במתנה אלא שיהיו בידו כדפי' וכ"ש בנ"ד שפי' שיהיו ביד חתנו לוי שילמוד בהם דפשיטא דאינו לשון מתנה. ונראה לי דאפי' שכתוב בשטר זה אחר כך תזכה בהם זכות גמור היא וארוסה הנז' שאין לוי זוכה בהם בתורת מתנה כי לא נתנם במתנה אלא לדינה בתו כמו שכתוב בשטר מעתה ועכשיו יהיו הספרים הנז' לדינה הנז' במתנה גמורה ואין רשות לשום אחד להוציאם מידה אלא מעכשיו תזכה בהם זכות גמור היא וארוסה הנז' הרי שלא נתן המתנה אלא לדינה בתו ומה שהזכיר ארוסה הוא שיהיו בידו ללמוד כמו שכתוב למעלה ור"ל תזכה בהם היא וארוסה הנז' שתזכה היא במתנה שכתב לה והוא יזכה שיהיו בידו ללמוד כמו שכתוב למעלה ואפילו לא היה מזכי' למעלה שיהיו הספרים ביד לוי לא היינו יכולים לומר תזכה היא וארוסה הנז' שיהיו במתנה לשניהם שהרי נתנם לה לבדה קודם במתנה כמו שכתוב מעתה ומעכשיו יהיו הספרים לדינה במתנה גמורה ואין רשות לשום אדם וכו' וא"כ ירצה לומר היא וארוסה שתזכה היא במתנה וארוסה יזכה גם כן עמה לכשיכניסנה כמו שזוכה האדם בנכסי אשתו שתכניס לו כתובה נכסי צ"ב או נ"מ:
ובענין קיום המתנה לדינה אעפ"י שהיתה ע"ת שלא יהיה לו בן מאשתו ואפשר עדיין שיהיה לו אפ"ה המתנה קיימת כל זמן שלא יהיה לו בן מאשתו והוי כנותן מתנה ע"מ להחזיר וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ג הנותן מתנה ע"מ להחזיר וכו' בין מיד בין לזמן קצוב או כל ימי חייו של פלו' הרי זו מתנה וכו' והכא נמי הוי כמי שאמר כל ימי חיי או ימי חיי אשתי שלא יהיה לנו בן ראוי ללמוד וכו' והרא"ש ז"ל כלל פ"ה כתב על מי שהטיל תנאי במתנה שאם ימות המקבל או ישא אשה בחייו שתשוב המתנה לאחיו של מת ונתנה לו לאחיו של מת מעכשיו אם ימות המקבל או ישא אשה וזה כתב לאחיו המקבל מעכשיו כל זכות שיהיו לו בבית שכתב לו אביו אם ימות המקבל ומת זה הנותן ואח' נשא המקבל אשה בחיי אביו ורוצה לזכות בבית מצד מתנה אף על פי שהיתה הוא מתבטלה המתנה שנתן לו אביו כשנשא אשה עתה היא בא מכח מתנה שנתן לו אביו וכשנשאה שנתבטלה המתנה מכח אביו נשארה לו קיימא מכח אחיו והביא ראיה מפ' יש נוחלין מעובדא דההוא דאמר נכסי לסבתא ובתראי לירתי כו' ולפי זה כ"ש בנדון זה שנתן מתנה לדינה בתו מעכשיו כל זמן שלא יהיה לו בן ראוי וכו' כשמתה דינה קודם ביטול המתנה הוא יורש זכות' כל זמן שלא יהיה לו בן ראוי וכו' דבמה שכתב הרא"ש ז"ל עדיין לא זכה בה הבן הנותן ואפ"ה מתנתו מתנה כיון שהקנה לו אביו מעכשיו אם ימות בנו או ישא אשה וכ"ש הכא דזכתה דינה מיד בספרים דבעלה יורש זכותה כדין מה שיורש הבעל בנכסי אשתו דהאי הוי מוחזק ולא ראוי ויהיה כירושה שירש ממנה כל זמן שלא יהיה להם בן ואם ימות הבעל או האשה קודם שיהיה להם בן נתקיים כירושה שירש מאשתו לעולם אם הויא נכסי צ"ב שנכתבו עליו יורש חלק כפי המנהג ואם הם נכסי מלוג יורש את כולם וגם הספרים שלא היו ברשותו כשנתן המתנה שאינם נקנים בקנין משום דאינם ברשותו והוו כדין דבר שלא בא לעולם אפ"ה כיון שקנאם אחר כך ונתנם לבתו נתקיימה המתנה כרב נחמן דאמר מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקי' מיניה פ' איזהו נשך גבי מקנה דשב"ל וכ"ש הכא שהוא בעצמו נתנה לו ואע"ג דלא קנה אלא בשעה שבאו לידה אפ"ה הוו בכלל התנאי דאם יהיה לו בן יחזרם ואם לאו תהיה המתנה קיימת לעולם כדא' דמכח התנאי הא' הוא שנתנם לה אחר כך ועוד מכח השבועה חייב לתת לו הספרים אפי' לא נתנם עדיין ואפילו היו אז דשלב"ל כמ"ש הריב"ש ז"ל בתשוב' נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |