בית נתן/ברכות/מז/ב
פשיטא לא צריכי כגון:
ותנ[י]א אין מזמנין עם ע"ה בחבורה וכ"ש כותי אמר אביי כי תנן מתניתין בכותי חבר תנן רבא אמר אפילו תימה וכו':
והני כותא[י] במאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי (ול"ג בכ"י מדאמר מר עד יותר מישראל) ת"ר איזה ע"ה כל מי שאינו קורא ק"ש וכו':
בן עזאי אומר כל מי שאינו מניח ציצית בבגדו ומזוזה בפתחו ר' נתן בן יוסף אומר כל שיש לו בנים וכו':
נפשיה דרמא בר חמא כשהוא ינוקא אמר רבא לא נח נפשיה דרמי בר חמא כשהוא ינוקא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא אמאי והא כאחרים עבד דתניא אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שמש ת"ח ה"ז ע"ה ואמר רב הונא הלכה כאחרים שאני רב מנשיא בר תחליפא דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו כצורבא מרבנן דמי ורמי בר חמא הוא דלא דק:
טבול מדרבנן ה"ד שזרעו בעציץ שאינו נקוב מעשר ראשון וכו' פשיטה לא צריכה כגון שהקדימו בכרי והפריש ממנו תרומת מעשר ולא הפריש ממנו תרומה גדולה מהו דתימה כדאקשי ליה רב פפא לאביי קמ"ל כדשני ליה:
בגר שמל ולא טבל דא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן א"ר אסי (וכן הגיה הגאון ר"י פיק עה"ג וכ"נ מרש"י ד"ה סניף ע"ש):
הוא דאמר כרבי יהושע בן לוי אעפ"י שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו אבל עושין אותן סניפין ומשלימין:
שחרר אין לא שחרר לא ר"א תרי איצטריכו ליה שחרר חד והשלים בחד והיכי עביד הכי והאמר ר"י כל המשחרר עבדו וכו' (עיין בסוטה ד"ג לעולם בהם תעבודו רשות דברי ר"י ר"ע אומר חובה א"כ מאי פריך והאר"י דלמא ר"א סובר כר' ישמעאל וצ"ע שא"ה שבס' מרגליות התורה והקש' ידי"ן הרב המופלא כמוהר"ר אברהם אשכנזי נר"ו שנעלם ממחבר סוגי"א דגיטין דף ל"ח ע"ב דפריך הש"ס הכי):
מצוה דרבים שאני תנו רבנן לעולם ישכים אדם לבהכ"נ וכו':
קבל עליו שכר כולם א"ר הונא תשעה וארון (הוא ר"ת ואחד רואה ואינו נראה לומר שכביכול השי"ת מצטרף עמהם פתח עינים חיד"א) מצטרפין א"ל רב נחמן ארון גברא איתיה אמר ר"א תשעה ושבת מצטרפין א"ל רב נחמן ושבת גברא איתיה א"ר הונא תשעה נראין כעשרה מצטרפין אמרי לה דמכנפי כנופי ואמרי לה דמבדורי מבדרי א"ר אמי שני ת"ח (המחדרין) [המחדדין] זה את זה וכו':