רש"י/דברי הימים א/יב

רש"י ‏ דברי הימים א יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

עוד עצור. נחבא:

ב

נשקי קשת. מזוינים בקשת ובחצים ומורים לפניהם ולאחריהם אף באבנים היו נותנים על יתר הקשת אבן מורים ואני ראיתי כן הרבה:

מאחי שאול מבנימין. לפי שכולם יצאו מאיש אחד מבנימין קרויים כולם אחים ולכבוד גדולת דוד אומר מאחי שאול שאפילו אחי שאול באו אליו בעוד שאול חי:

ד

ועל השלשים. ראש לשלשים:

ט

למצד מדברה. למצודות המדבר שנחבא מפני שאול דכתיב (שמואל א, כג כד) ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה וכתיב (שם כ, 'ד) ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי:

ופני אריה. פניהם מפוחדים כאריה:

וכצבאים על ההרים למהר. קלים היו במרוצתם כי דרכן של צבאים לרוץ על ההרים כשצדין אותם:

טו

אלה מבני גד. כדכתיב למעלה ומן הגדי נבדלו אל דוד:

אחד למאה הקטן. הקטן שבכולם ירדוף מאה:

והגדול לאלף. והגדול שבכולם ירדוף אלף כאן נתקיים הפסוק ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם וגו':

טז

אלה הם אשר עברו את הירדן בחודש הראשון. בניסן שכבר נפרשו השלגים:

ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב. עברו את הירדן ובקעו במגיניהם את כל עמקי המים למזרח ולמערב ועברו ביבשה וי"א ויבריחו את כל העמקים עמים היושבים בעמקים:

יז

מן בני בנימין יהודה עד למצד לדויד. אל המצודה אשר דוד נחבא שם מפני שאול ולקחו עמהם בן אחות דוד לפי שדאגו בני בנימן מדוד שמא סבור הוא דוד שבאו בני בנימין לכפותו ולתתו ביד שאול לפיכך לקחו עמשי עמהם וגם שאר מיהודה קרובי דוד כדכתיב מן בני בנימין ויהודה כשיראה דוד שבאו עמהם באמונתם שלא יחשדם בכל דבר:

יח

ויצא דויד לפניהם. מן המצד:

ויען ויאמר להם וגו'. לבב ליחד לבבכם ולבבי יהיה כלב אחד:

ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי. כי מה עשיתי לשאול כי הוא צודה את נפשי לקחתה על חנם:

יט

ורוח לבשה את עמשי. טלטנ"ט בלע"ז ולא רוח נבואה כלומר זה הרוח והרצון לבשו שקפץ בראש לדבר לפני בנימין ויהודה הבאים עמו ודוגמתו ותהי על יפתח רוח ה' (שופטים יא) ואמר לך דוד אתה אומר אם לשלום באתם ודאי לשלום באנו אליך ועמך בן ישי. אנו רוצים להיות עמך ולעזרך:

שלום שלום לך ושלום לעוזרך. ואתה שואל אלי לעזרך ודאי לעזרך באנו ולנו אין לך להחזיק טובה כי מאת השם הוא וזהו כי עזרך אלהיך:

ויקבלם דוד. לאותם בני בנימין ויתנם בראשי הגדוד שלו:

כ

וממנשה נפלו על דוד. לעזרו:

בבואו עם פלשתים על שאול למלחמה. באותה מלחמה שנהרג בה שאול:

ולא עזרום. ח"ו שעזרו לפלשתים אלא בעצה שלחוהו סרני פלשתים, אלא כי עצה נתיעצו הסרנים לשלחו לביתו כי אמרו בראשינו יפול אל אדוניו דוגמת נפלו אל דוד:

כב

על הגדוד. של עמלקים כשנשבו נשיו כי באותו פרק היה כי בלכתו אל צקלג כששלחוהו סרני פלשתים ובא אל צקלג כבר נשבו:

כג

כי לעת יום ביום יבואו על דוד לעזרו. פתרונו מה לך לספר יותר מי ומי באו אליו אלא סוף דבר בכל עת ועת באים אל דוד:

עד למחנה גדול כמחנה אלהים. פתרון לא היה המחנה של דוד להיות כך גדול אלא כי מהשם היה המחנה כך גדול שבאו לו בעצת אלהים וזהו כמחנה אלהים ודוגמא מחנה אלהים דיעקב (בראשית לב ג) ויש לומר מרוב חיילות קרהו מחנה אלהים:

כד

להסב מלכות שאול אליו. מן בני שאול ודוגמא ותסוב המלוכה:

כה

בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות. ואל תתמה שמיהודה באו לו מעט מכל שבט ושבט שבא לו שהרי אין צריך לבוא לו שום אדם מיהודה להמליכהו כי בני יהודה הם המליכוהו כבר בחברון אבל יתר השבטים שהיו עם בני שאול עד עתה הם הוצרכו לבוא בחברון להמליכו:

חלוצי צבא. המוציאים מן העם ודוגמתו חלוצי צבא דמטות, וי"א חלוצים כמו זריזים כמו רצה והחליצנו:

כח

ויהוידע הנגיד לאהרן. הוא אביו של בניהו:

הנגיד לאהרן. המוציא והמביא:

ועמו שלשת אלפים ושבע מאות. כולם מבני אהרן הכהן ויהוידע שהיה בימי יואש בן בניהו בנו של יהוידע:

וצדוק נער. לפיכך אל תתמה שלא היה נגיד:

ובית אביו שרים עשרים ושנים. זה היא גדולה גדולה ועל כן לקחו הכהונה גדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהן:

כט

וצדוק נער. לפיכך אל תתמה שלא היה נגיד:

ובית אביו שרים עשרים ושנים. זה היא גדולה גדולה ועל כן לקחו הכהונה גדולה מאביתר ונתנוה לצדוק הכהן:

ל

ומן בני בנימין אחי שאול וגו'. ואל תתמה שלא באו אלא כי אם ג' אלפים כי עד הנה מרביתם שומרים משמרת בני שאול לעוזרן:

לג

ומבני יששכר יודעי בינה לעתים. שיודעים לתת עצה לפי הענין של מעשה שצריך לדוד להתיעץ היאך יחזק המלכות מפני בני שאול:

ראשיהם מאתים. לבד מן השאר:

וכל אחיהם על פיהם. על עצתם:

לד

ולעדור. ל' עדור ממש כמו (ישעיה י) כל ההרים אשר במעדר יעדרון ומתוך כך יעמדו הם כעורכי המלחמה וי"מ לעדור כמו לערוך מלחמה:

בלא לב ולב. מפורש בב"ר בין במתכוין בין שלא במתכוין היו מנצחין:

לח

וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דוד. אע"פ שלא באו לחברון לכך שארית חסר אלף כלומר אפי' שארית לא היה שלא נשתיירו כי אם מעט כי כולם באו לחברון בשמחה:

לט

ויהיו שם עם דוד ימים שלשה. ואל תתמה היכן לקחו כל החיל הזה כל כך אכילה ושתיה שהיה מספיק להם כי אחיהם הכינו להם מקודם לכן:

מא

כי שמחה בישראל. שהיה להם מלך מצליח ומשכיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף