מגן אברהם/אורח חיים/תרטז

גרסה מ־11:09, 20 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרטז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף




מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) לו' לעכו"ם. אבל ישראל אסור לרוחצן ולסוכן מפני שהוא נהנ' במה שרוחץ וסך ידיו [ב"י] וצ"ל דהא דאי' בגמ' והא מותרין לכתחלה קתני היינו שהגדול מציק להם מים בכלי והן רוחצים עצמן וב"ח כת' דמותר לישראל לרחוץ אותו בחמין שהוחמו מאתמול וע"י עכו"ם מותר להחם להם חמין וכ"כ במרדכי פ"ב דביצה עכ"ל: ופליאה בעיני עליהם דהא משנה שלימ' שנינו מרחיצין הקטן בין לפני המילה כו' הא אפי' בלא מילה שרי והר"ן שם והמ"מ פ"ב מה"ש כתבו דאפי' במילה לא שרי אלא זילוף ומשמע בהדי' דבשאר קטן אסור הכל, לכן נ"ל דודאי כל דבר שהוא משום עינוי לא גזרו בקטן ולכן מותר גדול לרחצן בצונן ולסוכן בידים כדאיתא בגמ' בהדיא אבל רחיצה בחמין שאסורה אפי' בשבת אף בתינוק אסור ולא הותר אלא ע"י עכו"ם כמ"ש סימן שכ"ח ססי"ז ולזה נתכוין הטור כנ"ל ברור אבל לומר לעכו"ם שיחם לו חמין אסור כדאיתא בהדיא בגמ' בעירובין דף ס"ח ודברי ר"י שבמרדכי פ"ב דביצה צ"ע ואפשר דבי"ט מקיל ועסי' תקי"א ס"ב בהג"ה מוכח שכ"ד רמ"א ובזמן הזה אין נוהגין לרחצן ולסוכן כלל (לבוש) וכ"מ סי' של"א:

(ב) מחנכין אותו. פי' ר"י כל חינוך קטן לא שייך אלא באב ע"ש בתוס' (הג"מ) ומ"מ נ"ל דלא תתן להם לאכול דהוי כמאכילו נבילות בידים ול"ד לסוכה שרשאים ליתן לו לאכול חוץ לסוכה דהתם באכיל' אין איסור והיא נותנת לו ומה לה אם יאכל בסוכה או חוץ לסוכה ואינה מחוייבת להכניסו לסוכה משא"כ כאן דהאכילה בעצמ' אסור והוי כנותנת לו נבילה אלא כשאוכל א"צ להפרישו עסי' שמ"ג ועוד דהתם הוי מ"ע עסי' רס"ט: מה שאין מדקדקין בזמן הזה להתענות תינוק בשנת י"ב משום דהכל לומדים והוי כחולים ועוד דסתמא חשיבי חולים [ב"ח]:

(ג) שמא נשרו. ואפי' הוא נעשה בן י"ג בי"כ עמ"ש סי' צ"ג ס"י ובא"ע סימן קנ"ה ס"ב אבל שאר תעניות משמע דא"צ להתענות אא"כ יש לו ב' שערות:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון