ריטב"א/יומא/יא/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דאי רבי יהודה היא גופה גזירה וכו'. דאלמא לרבנן חיוב מזוזה בלשכה מדאורייתא היא ועדיפא מסוכה שבנינה בנין עראי משא"כ בזו שהיא בנין קבוע ורבי יהודה סבר דירה בעל כרחה לא שמה דירה אבל דירה דסוכה לאו דירה בעל כרחה היא דהא דר שם אשתו ובני ביתו וכיון דסוכה דירה קבוע היא לרבי יהודה דירה דבית גמור חשיבא.
ואחד שערי מדינות. פי' רש"י ז"ל שיש מלכות שיש בתוכה עיירות רבות וכולן מוקפין הרים סביב ואין יוצאין ממנה אלא דרך שערים כארץ הגר:
יש בהם מצוה למקום. כלומר שחייבוה במזוזה ומיהו חיוב עיירות ומדינות וחצרות אינם אלא מדרבנן דאסמכוה רבנן אקראי וכ"כ הר' ז"ל.
ושל רבים נבדקת פעמים ביובל. פירש רש"י ז"ל דכל דבר של רבים אין להטריח עליהם הרבה והקשו בתוספו' דא"כ היכי אייתי עלה מעשה דההוא ארטבין לכך פירשו דטעמא כי כדי שלא יבואו לידי סכנה הקלו עליהם בבדיקה כל מאי דאפשר וזהו שהביאו עלה מעשה דההוא ארטבין.
איך אלך ושמע שאול וגו' כבר פרשתיה יפה ביבמות בס"ד:
מאי נאותות רוחצות. פי' מלשון הנאה וגנאי הוא למזוזה כיון שהם עומדות שם ערומו' מאי נאותות מתקשטות פי' מלשון נוי. וה"ק אע"פי שהנשים וכו' כלומר דתנא ה"ק פטורין מן המזוזה והוצרכנו לפטרם מפני שהנשים מתקשטות בו וסד"א דדירה היא.
מתקשטות תנאי היא לדידי נמי סתמא תנאי היא. פי' דלרב יאודה סתמא דברי הכל פטור ומתקשטות תנאי. ולרב כהנא מתקשטות דברי הכל חייב וסתמא תנאי היא ומאי נאותות רוחצות. פרש"י ז"ל דה"ק שהנשים נאותות ורוחצות בו לאתויי כל מקום בית הטבילה.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |